לכן אחד הדברים שאמרתי בדברי הפתיחה הארוכים שלי, שכמובן הקשבת לכולם כי שמתי לב, היה שיכול מאוד להיות שהמנגנון שהוצע פה בהקשרים אחרים כמנגנון מאזן, הוא לבוא ולהגיד: הדמות, בין אם היא היועץ המשפטי לממשלה עצמו, בין אם הדמות היא המשנה הראשון ליועץ המשפטי לממשלה, שהוא דמות יותר מקצועית אך כפופה ליועץ – כאשר אתה אומר שהסמכויות האלו יהיו אצלו ואם תרצה לתת לו הנחיה אתה חייב לתת את ההנחיה הזאת כתובה, אתה חייב להניח אותה על שולחן הכנסת או ועדה מוועדות הכנסת, זה גורם לכך שהדינמיקה הזאת שאתה מדבר עליה, היא מנגנון מרסן.
עוד משמחה רוטמן בנושא תפקיד היועץ המשפטי לממשלה
“אני חושב שאם היועץ המשפטי לממשלה מפרש את החוק לא נכון ואומר: אני כן מפרש את סוגיית ההסכמה או סוגיית החיפוש או את הפטור מהסכמה על החיפוש, אני מפרש אותו לא נכון, ואני מנחה את המשטרה שבפרקטיקת החקירה הזאת, וזאת דוגמה מצוינת, אתם כן יכולים לעשות חיפוש בהסכמה בטלפון, אני חושב שהדמות הרלוונטית בהקשר הזה, זה היועץ המשפטי לממשלה ולא התובע הכללי, כי לא מדובר עכשיו על איזה חקירה, תעשה לו השלמת חקירה, או כמה זמן יימשך הליך, אלא השאלה האם הפעולה שלכם היא חוקית או לא חוקית.
“כשיועץ משפטי יודע שהוא לא מחזיק בזכות וטו – ממילא חובתו על פי חוק, אגב, שלא הייתה קבועה בחוק עד כה, להפך, היועץ המשפטי אפילו סבר שזו לא תקלה, זו השיטה – השיטה שלו היא להביא עימות בינו לבין הממשלה, להביא אותו להכרעתו של בית המשפט, לאחוז ב"אמת שלו", כמו שהוא קורא לזה, וגם אם הוא מפסיד בבית משפט, זה לא ימנע ממנו לנסות שוב בפעם הבאה להציג עמדה אחרת, כי כאמור, זו לא תקלה, זו השיטה.