“כנסת נכבדה, אדוני השר, היום כמה ימים לאחר ציון יום ירושלים, וגם את היום לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל אנחנו מציינים כאן בכנסת, במליאה, במקום הדמוקרטיה, ביתו של העם, ולא מוותרים אף שנה.

“אין קבר לילדים האלה שמתו בדרך, אין קבר לאימהות שנותרו מאחור, אין קבר לאותם קשישים אמיצים שהלכו אחרי ירושלים שהיא לא חלום, היא מציאות מוחשית שלא דהתה ולא משה מלב יהודים רבים בכל רחבי העולם ובייחוד מקרב יהודי אתיופיה – שאם אין ירושלים לא הייתה קהילה.

“הציווי לנו – אלה שכן שרדו את המסע – הוא לא לשכוח ותמיד לזכור את מי שלא זכו להיכנס לארץ המובטחת.