“ולכן צריך לומר בצורה ברורה: הסירוב לתקן את חוק הלאום, הסירוב לכלול את עקרון השוויון בחקיקת היסוד, הסירוב להגדיר את הערבית כשפה רשמית, הסירוב לקבוע שמדינת ישראל תפעל לפיתוח הארץ לטובת כל אזרחיה ותושביה, כפי שמופיע במגילת העצמאות – הסירוב הזה לא מחזק את זהותה היהודית של מדינת ישראל, לא מחזק את צדקת הדרך של הציונות, אלא בדיוק להפך.

“לצערי, בפרספקטיבה היסטורית, במלאת שש שנים לחקיקת חוק הלאום, אפשר לראות את המועד הזה שבו נחקק חוק הלאום כמועד שבו החלה התפנית הדרמטית בדרכה של מפלגת השלטון, הליכוד, כמפלגה לאומית-ליברלית, אל עבר מחוזות שהם לא מחוזות של לאומיות בריאה ודמוקרטית, אלא אל מחוזות, לצערי, של לאומנות - -

“מתי, אדוני השר, נשמע ממך פעם אחת – פעם אחת – שבמארג החוקתי של מדינת ישראל יש מקום לעקרון השוויון?

“בחוק הלאום, בחוק שמגדיר את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, השר יריב לוין התעקש שלא להזכיר את הביטוי "יהודית ודמוקרטית", התעקש שלא להזכיר את מגילת העצמאות.

“תיקונן של הטעויות הללו לא יפגע מאומה ברעיון היסודי והחוקתי, שמדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי – בדיוק להפך; התיקונים הללו יחזקו את ההגדרה הזו ויתנו מענה הולם לכל אלו בארץ ובעולם שטוענים שמדינה יהודית ודמוקרטית היא אוקסימורון.