“אנשים עם מוגבלות עדיין מתמודדים עם שיעורי אבטלה גבוהים, עם ביורוקרטיה מורכבת שמכבידה על קבלת זכויות, עם עיכובים בתוכניות דיור ותמיכה ועם סטיגמות שנשארות מאחור במקום שבו החברה כבר הייתה צריכה להתקדם קדימה, והרבה – הרבה ובקצב מהיר הרבה יותר.

“אבל סעיף (ג) מטיל את האחריות על משרד הביטחון, אבל כבר לפני 20 שנה הוא כבר היה צריך להגיש את התכנית הזאת, ושום דבר לא נעשה. סליחה, לא שום דבר – בפברואר השנה הונחו התקנות על שולחן ועדת הרווחה, אבל זה תקוע שם.

“אותם אנשים שיש להם נכות ולא רואים אותה לא זוכים לסובלנות ולסבלנות שהם צריכים כל כך. הם לא יכולים לעמוד בתור אבל הם נאלצים לעשות זאת, וכשהם מנסים לעקוף עם התעודה של ביטוח לאומי אז מתחילים לצעוק עליהם: מי אתם? מה פתאום, אתם לא נכים. כי לא רואים את זה.