“כשקיבלתי את השאילתה, באתי ללמוד את החומר, שאלתי כמה אנשים עם מוגבלויות יש, לא רק בצפון. לא יודעים את המספר. לא יודעים את המספר. ביקשתי לבדוק.
“בואו נתאחד סביב יעד אחד: יצירת ישראל נגישה, מתקדמת ומכילה יותר. זה אומר להבטיח הנגשה של מוסדות המדינה; זה אומר ליצור מסלולי תעסוקה משמעותיים ולא רק סימולציה של הזדמנויות; זה אומר לתמוך במשפחות שנושאות על כתפיהן עול יום-יומי עצום; זה אומר לשים את האדם במרכז ולא את התקציב במרכז.
“אנחנו כחברה חייבים לדאוג לשילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה. גם בעלי מוגבלויות צריכים להשתלב בחברה ולחיות בכבוד, להרגיש ולהאמין שהם נחוצים, מועילים ותורמים לחברה.
“אנשים עם מוגבלות עדיין מתמודדים עם שיעורי אבטלה גבוהים, עם ביורוקרטיה מורכבת שמכבידה על קבלת זכויות, עם עיכובים בתוכניות דיור ותמיכה ועם סטיגמות שנשארות מאחור במקום שבו החברה כבר הייתה צריכה להתקדם קדימה, והרבה – הרבה ובקצב מהיר הרבה יותר.
“אבל סעיף (ג) מטיל את האחריות על משרד הביטחון, אבל כבר לפני 20 שנה הוא כבר היה צריך להגיש את התכנית הזאת, ושום דבר לא נעשה. סליחה, לא שום דבר – בפברואר השנה הונחו התקנות על שולחן ועדת הרווחה, אבל זה תקוע שם.
“עם כניסת החוק לתוקף בשנת 2022, מינהל המוגבלויות על כל אגפיו פעל וממשיך לפעול באינטנסיביות במישורים הבאים: 1. תחום המשפחה – המשרד מפתח מענים לתמיכה פרטנית וקבוצתית בבני משפחה המטפלים בילד או בגיר עם מוגבלות, לאורך כל שלבי החיים.
“חוק שירותי הרוותה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022, מדגיש את זכאותם של ילדים ואנשים עם מוגבלות לשירותים שמאפשרים לילדים ובוגרים עם מוגבלות לחיות בחיק משפחותיהם ובקהילה שבה הם רגילים ואוהבים לחיות.
“היום אני שמח מאוד שבוועדת הרווחה התחלנו לדון בתקנות של החוק של שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. אני מאוד גאה והתרגשתי היום, חוק שב-2022, בממשלה הקודמת חוקקנו אני וצוות של חברי כנסת. זהו חוק שמטרתו לעצב חברה שוויונית וצודקת יותר.
“אני קורא לממשלה ולכל מוסדות המדינה לראות בשילובם המלא של אנשים עם מוגבלויות משימה לאומית עליונה. עלינו להפוך את השוליים למרכז ולהבטיח שכל אזרח, ללא קשר ליכולותיו, יזכה למימוש מלא של הפוטנציאל האנושי הטמון בו.
“אז יש שיפור ויש התגייסות של המדינה. יש חופים נגישים ומבני ציבור שנבנים עכשיו, כולם נגישים, ויש גם עלייה בתודעה. כל זה נכון אבל זה עדיין כל כך רחוק מהמקום שהיינו רוצים להיות בו.
“החיים לצידה מלמדים אותי עד כמה גבוהות החומות שמעמידה החברה מולם. כמובן שעבור מי שיושב על כיסא גלגלים, גם מדרכה בגובה 5 ס"מ זאת חומה בלתי עבירה. זה קשה כל יום מחדש.
“בשנת 2022 נחקק תיקון מס' 22 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שנועד להקל על אנשים עם מוגבלות הנזקקים לחיית סיוע בקשר עם מוגבלותם, כגון כלב סימון לחרשים, כלב סיוע לאנשים עם סוכרת או אפילפסיה, המתריע על מצב רפואי חמור, או כלב המתריע בפני נפגע פוסט טראומה על התקף מתקרב.
“השוק הפתוח עדיין מציב מכשולים רבים בפני אנשים עם לקות ראייה ועיוורון. עלינו לפעול לשילובם, למציאת מקומות עבודה, להתאים את הסביבה לצורכיהם.
“חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, מעגן את זכותו של אדם עם מוגבלות להשתתף באופן שוויוני ושווה בחברה בכל תחומי החיים, תוך מתן מענה הולם לצרכיו הייחודים של אותו אדם.
“שוויון הזדמנויות וזכויות עבור ילדינו גם היום רחוק מלהיות במקום הראוי. הביורוקרטיות האין-סופיות, המתישות, שאנו, המשפחות, עוברות במסע שלא נגמר. אני מייחלת שיבוא יום ונהפוך שווים.
“התחושה הקשה שליוותה אותנו הייתה שאין לגיטימציה בישראל לחלש. מקומו במוסדות סגורים בארץ או בחו"ל. הוא לא חלק מאתוס הגבורה הישראלי.
“כאן נכנס המקום שלנו כחברה – לא לוותר. לא לוותר על אף אחד ולא לוותר על אף אחד ואחת לוותר על עצמם. שוויון זכויות זו מילה גדולה אבל התוצאה שלה היא פשוטה – שוויון הזדמנויות. לאפשר לכל ילדה וילד למצות את היכולת שלהם למרות המוגבלות.
“העברנו את החוק לאנשים עם מוגבלויות, ואני בכוונה לא אומר "העברתי", יעקב, אתה יודע את זה, בכנסת שסועה ובכנסת מורכבת, ידענו כולנו לשלב ידיים ולהעביר את החוק הזה.
“הגיע הזמן שאנחנו נראה אותם כחלק מהחברה שלנו, כחלק שווה מהחברה שלנו, ושניאבק למענם לא רק במילים יפות פעם בשנה אלא גם במעשים שאנחנו עושים פה.
“ואני חושב שההסתכלות באמת – אדוני היושב-ראש, היחס לבעלי מוגבלויות צריך להיות שונה, כי לפעמים חושבים שצריך להסתכל עליהם במידת רחמים. וזה לא זה הנקודה. הראייה האמיתית של הדברים הוא איך שבורא עולם מסתכל עלינו.
“המקרה הזה, לצערי, מסמל הלך רוח ותפיסה מעוותת שהינה עדיין מנת חלקו של ציבור גדול בישראל, כאשר אנחנו ממקדים את המבט במוגבלות ובחיסרון, ולא בתכונות הייחודיות ובחוסן הנפשי.
“מאידך, חובה עלינו כחברה לתת לאנשים אלו את האפשרויות הכי מכבדות, הכי מעצימות באופן שיאפשר להם לחיות בכבוד ובאופן עצמאי.
“תהליך זה לא יכול להשתנות רק מכוח החקיקה. תהליך זה מצריך שינוי תפיסתי, לפיו אדם עם מוגבלויות לא שונה במאומה מאדם רגיל.
“שילובם של אנשים עם מוגבלויות בכל רובדי החיים הוא חובה מוסרית, וכחברה אנחנו נבחנים ביכולת שלנו להכיל את השונים מאתנו ולתת להם את התנאים הטובים ביותר להגשמה עצמית.
“אותם אנשים שיש להם נכות ולא רואים אותה לא זוכים לסובלנות ולסבלנות שהם צריכים כל כך. הם לא יכולים לעמוד בתור אבל הם נאלצים לעשות זאת, וכשהם מנסים לעקוף עם התעודה של ביטוח לאומי אז מתחילים לצעוק עליהם: מי אתם? מה פתאום, אתם לא נכים. כי לא רואים את זה.