כאשר אהרון ברק החריב את האופן שבו מפרשים חוזה, בהלכת אפרופים, וקבע למעשה שבית המשפט הוא עליון לא רק במאבק הרשויות בין הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת, אלא גם על שני צדדים פרטיים, וניסה לתת לבית המשפט מעמד עליון שגובר על כוונת הצדדים וגובר על מה שהצדדים בחרו לשים בחוזה, הוא החריב את הוודאות בדיני החוזים.