הניסיון המצטבר מעיד כי מנגנונים אלו לא תמיד התאימו לאסירים, שנגזר עליהם תקופות מאסר קצרות. אסירים רבים לא קיבלו הזדמנות לדיון בפני ועדת השחרורים, מפני שלוחות הזמנים של הוועדות הביאו לכך שהדיונים בעניינם נערכו בשלב מאוחר, שבו כבר לא היה טעם בשחרור מוקדם.