ועדות השחרורים

“ביקשתי, למרות שהדבר הזה מורכב ומסובך, כי מדובר במספר מאוד גדול של אנשים, לנסות לעשות מאמץ גדול של איתור חברים אחרים, חדשים, עד כמה שניתן, כולל גם בחינה של זהות השופטים בדימוס שעומדים בראשות ועדות השחרורים האלה, כדי לנסות ולהביא לכך שיתמנו אנשים עם גישה אחרת; עם הבנה של חשיבות הכלי הזה, ובאופן שבו באמת נראה נתונים אחרים.

“הניסיון המצטבר מעיד כי מנגנונים אלו לא תמיד התאימו לאסירים, שנגזר עליהם תקופות מאסר קצרות. אסירים רבים לא קיבלו הזדמנות לדיון בפני ועדת השחרורים, מפני שלוחות הזמנים של הוועדות הביאו לכך שהדיונים בעניינם נערכו בשלב מאוחר, שבו כבר לא היה טעם בשחרור מוקדם.