“אני חושב שאני, כשהסתכלתי על המלחמה ואיך אני נותן מענים חינוכיים במלחמה הקשה והמורכבת הזו – שכמו שאמרת, יש בה דיפרנציאציה מובנית: לא דין תלמיד בחדרה כדין תלמיד בשדרות או כפר עזה או מטולה או קריית שמונה – אמרתי שהכלי הכי נוח והכי נכון לתת זה דרך הגפ"ן, גם לרשויות וגם לבתי הספר, לייצר מענה דיפרנציאלי שכל בית ספר וכל רשות ידעו לקחת את התקציבים.

“חד-משמעית, אני אומר לך, אנחנו לא שמים תוכניות שמחוץ לקונסנזוס הישראלי. אני לא אאפשר תוכניות שפוגעות במשפחות שכולות, אני לא אאפשר תוכניות שפוגעות בחיילי צה"ל, ולצערי, יש שם היום תוכניות כאלה – הינה, אני אומר לך, – ואת זה צריך להוציא, ואני אוציא את זה, לא צריך אף אחד אחר.