יואב קיש
Yoav Kisch
“תוכנית שורשים גם היא התחילה והשלימה שנה, כולל נושא של הגדרות ושינויים בארגון הלמידה, כולל תקציבים לשבילי עמי, כולל מקצוע מורשת חדש שנכנס וחזר למה שנקרא שיעורי המולדת.
“בשנה שעברה עמדנו בפני אתגר של תקציב של חוסר של 250 מיליון ₪ באבטחת מוסדות חינוך, תקציב שבתקציב הקודם, יצא פה דודי, סמנכ"ל תקציבים שלנו, זה לא תקציב של משרד החינוך; זה תקציב של משרד הבט"פ, והוא לא תוקצב בהסכם התקציבי, בגלל שאז היה אירוע עם חיים כ"ץ.
“מה לפנינו - לפנינו בשנת הלימודים הקרובה מהלך מאוד-מאוד משמעותי של שילוב הבינה המלאכותית בחינוך. הבינה המלאכותית משנה כמעט כל תחום בחיינו, ואנחנו חייבים להיות ערוכים ולהוביל גם את השינויים בחינוך.
“הארגון היציג של כל עובדי ההוראה, יש שני ארגונים ומייצגים את כל עובדי ההוראה, ביניהם גם את המנהלים, נקודה. הם הארגון היציג, ואיתם משרד האוצר מקיים משא ומתן.
“חוסרי מורים, קודם כל זה לא שווה לכל המדינה. מה כוונתי, בחברה הערבית יש עודף מורים, ואתם יודעים את זה, וגם בפריפריה אנחנו לא באותן מצוקות. המצוקה נמצאת בעיקר במחוז מרכז ומחוז תל אביב, עכשיו למה?
“אני חייב לומר, שאחד הדברים שכמובן הם קושי זה התשתיות שדורשות מחשב. דווקא באירוע של האנגלית, הכלי הכי נוח לעשות אותו זה הטלפון, ולכן זה מאפשר לנו לעשות את זה כבר השנה, ונושא התשתיות הוא נושא שאנחנו נהיה חייבים להידרש אליו.
“משרד החינוך, כפי שהיה גם בעבר, בוודאי אני הייתי מאוד מעורב בכל הסכמי השכר, אבל משפטית אנחנו לא צד להסכם, וזה לא ישנה אלף צעקות ביניים.
“קודם כל לקראת 1 בספטמבר, שזה עוד פחות משבוע, אני שמח לבשר שהמערכת מוכנה, תיפתח כסדרה.
“האם אנחנו קולטים מורים איכותיים, אקדמיים, הסבות, דברים שכאלה, או שאנחנו קולטים מורים שפחות היינו רוצים לקלוט אותם. זה בעצם השאלה, וזה מסתכם לאיך מנהלים חוסרי מורים.
“זה התחיל בוועדת שפירא, שעבדה כשנתיים, הגישה מסקנות לפני שנה וחצי, משהו כזה, אולי קצת יותר, ואימצתי אותם, והסתכלה על החינוך המיוחד, וחזרה עם תובנות שחייבות להשפיע על החינוך הרגיל.
“ראמ"ה לא מוסדר בחוק ולא בתקנות, רק בהחלטת ממשלה, ואופן העבודה במשרד הפכה להיות אירוע שבעיניי פוגע במערכת החינוך במדינת ישראל, למה?
“חוסר אמון מוחלט בין הנהלת המשרד לבין מה שקורה בראמ"ה.
“נצטרך לפתוח את הסכמי השכר עם המורים כדי להגיע להסכמות לדבר הזה, ולשאלה של חברת הכנסת לזימי, מדוע לא עשינו את זה, אני אומר בכנות: כשההשקעה הראשונית עומדת על לפחות 15 מיליארד ₪, וכשיש צורך בעדכון הסכמי השכר, המהלך הזה לא יכול היה להתאפשר בשנים של המלחמה שעברנו, שהמדינה נתנה לדעתי כבר מעל 300 מיליארד ₪ למאמץ המלחמתי, לבוא ולהגיד: תביאו לי עכשיו 15 מיליארד לעשות את זה, אני לא הצלחתי לעשות את הדבר הזה, לא במלחמה.
“פגשתי את המנהלים גם אתמול בחיפה, ואנחנו קשובים לבעיות ולמורכבויות שלהם, ואנחנו פועלים מול הארגונים המייצגים, ואנחנו גם עוזרים במקומות שאפשר וראוי ונכון לעשות, והמנכ"ל ירחיב על כך בשיח המלא שלו.
“אחד, ועדת שפירא לא נעשתה על דעת האוצר, האוצר התנגד לה, אני אומר לך את זה בצורה הכי ברורה, ואת יודעת את זה.
“אנחנו לקחנו את ההחלטה הזו ואמרנו: אנחנו לא מחכים למוצר מוגמר של בינה מלאכותית, כי אם נחכה למוצר המוגמר הזה אנחנו נישאר מאחור, ואמרנו, אנחנו צועדים קדימה, אנחנו מובילים, ועשינו טעויות, יכול לומר את זה.
“אחרי הרבה מאוד עבודה יצאנו לדרך עם באמת מהלך שאני חושב שהרבה חיכו לו, והוא יתחיל השנה כיתות ט', ושנה לאחר מכן גם בכיתות י', זאת אומרת זה יהיה דו-שנתי, ט' וי' ילמדו חינוך פיננסי.
“היא בנתה מודל שלדעתי זה המודל שאליו אנחנו הולכים. הוא מודל של סדר גודל של 20 תלמידים בכיתה, 5 ימים, ביטול יוח"א, הורדת יכול להיות גם שעות לימוד, כי אנחנו מוגבלים למשאב של מורים.
“עכשיו מה שקורה מהדבר הזה, מה שבאנו ואמרנו לאוצר, אמרנו ככה: בוא נתייחס למערכת החינוך כמו שהם מתייחסים למערכת הביטחון. דרך אגב, כמו שמתייחסים להשכלה גבוהה. בואו נבנה תקציב רב שנתי.
“נמצא פה דודי מזרחי, סמנכ"ל תקציבים במשרד החינוך, שהיה בוועדת שפירא מהרגע הראשון, ועבד בחצי שנה האחרונה עם האוצר בצמוד בשביל לבנות את הדבר הזה בהסכמות, כי לא היו הסכמות עם האוצר לוועדת שפירא, נקודה.
“ומכיוון שמורים מרוויח את אותו דבר, בין אם הוא נמצא בנהריה, באום אל פאחם או ברמת אביב, ברור שיותר קל להשיג באופן - זה א' ב' של הכלכלה, במקומות ההם יותר קל להשיג מורים, ולכן אני יכול לתת לכם לדוגמה, דיברנו על בעיות וקושי.
“בוא נבנה תקציב רב-שנתי, זאת אומרת שהתכנון שלנו יהיה ארוך טווח, ואז כשאנחנו באים ומראים לו ארוך טווח, מה הולך להיות בחינוך המיוחד והוא רואה את זה, והוא מבין את עשרות המיליארדים שהולכים להיות מושקעים בתחום הזה, יש לנו אפשרות לשנות את הדבר הזה ולקחת- -
“השלמות של חוסרים מתבצעות עדיין בימים אלה, אבל התמונה היא יותר טובה ממה שהיה שנה שעברה בנקודת הזמן הנוכחית.
“אני מאוד מאמין בזה, וכולם שואלים אותי: רגע, אז למה לא עשית את זה? זה דורש בשלב הראשון 15 מיליארד ₪.
“בתקציב הראשון, הראשון הראשון, שתוקצב, עלינו ב-1.5 מיליארד, היינו צריכים להוסיף, מאזור 12-13. זה עלה, הגענו להיום למעל 24 כבר - מספרים דמיוניים, והקצב ממשיך. מה שקורה לדבר הזה, זה שאם אנחנו לא נשנה את זה, אנחנו בסוף לא נוכל להתמודד עם הגידול הזה.
“פרופסור מויאל מונה, והוא עושה את זה בימים אלה. דרך אגב, להבנתי משיחותיי איתו, בסוף ספטמבר הוא מסיים את העבודה.
“דיברתי על תוכנית ישראל ריאלית שבעצם היא הושקה קצת קודם, ובעצם אנחנו כבר אחרי שנה שלמה של ישראל ריאלית - שינוי סופר משמעותי ואסטרטגי של משרד החינוך שכלל בתוכו גם שינוי בחלוקת הסמכויות הפנימיות בין המזכירות הפדגוגית למינהל הטכנולוגיה וחדשנות, ואנחנו בעצם בתהליך שעדיין מתקיים עם השקעה מאוד גדולה במקצועות הסט"ם בעניין הזה.
“מערכת החינוך במצב הנוכחי לא תהיה מסוגלת להמשיך להחזיק את האתגרים הגדולים שיש בחינוך המיוחד במצב הקיים. החוק שהובא על ידי התיקון ב-2018 יצר פה מגמה שהמערכת לא תוכל לעמוד בה. חייבים לעשות שינוי, נקודה.
“אנחנו היינו אחרי משבר מאוד גדול, ואני אומר לכם, אני הראשון שחושב שצריך להיות גוף מתחקר עצמאי, חזק, שיעזור למשרד החינוך להתקדם ולהשתפר, ואני לחצתי על הדבר הזה ואנחנו יצאנו.
“במערכת החינוך יש מעל 250,000 עובדי הוראה על כל המגוון שלהם. באופן טבעי, כל שנה כשמגיעים לקיץ, סביב בין 5,000 ל-7,000 פורשים, ואז יש את המספר הנוראי הזה, חסרים 7,000 מורים.
“הארגון המייצג של המנהלים, ודיברתי על זה גם באחד הכנסים, אני לא זוכר - לדעתי, לא בחיפה, אבל במקום אחר שאחד הכנסים שהשאלה הזו עלתה -הארגונים המייצגים של המנהלים זה ארגוני המורים לצורך העניין, הם גם מייצגים את המנהלים.
“אנחנו אחרי שולחנות עגולים בין משרדיים שהמנכ"ל הוביל לאור כל נושא האלימות, ואני מדבר לא רק על חרמות, אלא ממש אלימות פיזית שראינו מקרי קצה קיצוניים שלה בשנה האחרונה, כמו הרצח המתועב בפיצרייה בפתח תקווה שלא קרה בשעות בית ספר, אבל עירב ילדים שנמצאים במערכת החינוך, ואני חושב שהדבר הזה דורש לא רק ממשרד החינוך; כמובן לנו יש הרבה מאוד אחריות והשפעה, אבל גם ההורים בבית, גם שאר הגורמים הרלוונטיים - משרדי רווחה, גם לא מעט עבודה של המשטרה בחלק מהמקרים, אז כל הדבר הזה מתוכלל לתוכנית בין משרדית שלמה, שתצא לדרך בשנה הבאה, ואנחנו משלימים את המהלכים האלה.
“דבר נוסף שמבחינתי הוא היעד שאותו אני באמת מנסה להבשיל, ואני חושב שהוא משמעותי כדי לייצר תמונה מלאה, הוא שיש לנו כ-6,000 ילדי תוכנית היל"ה, והיעד שלנו הוא שצריך יהיה לדאוג גם להם להזנה. הדבר הזה לנגד עיניי, ואני אעשה כל מה שאני יכול כדי להצליח במשימה הזאת.
“כל ילד, ולא משנה אם הוא ערבי, יהודי או מכל מוצא שהוא, יקבל את המענה הזה. זאת זכות גדולה להיות שר חינוך שהכניס את זה לבסיס התקציב, ונתן מענה כל כך משמעותי לאותם ילדים שכל כך צריכים את זה.
“אני חושב שוועדת החינוך היא ועדה סופר-משמעותית, וככה התייחסנו אליה במשרד. לכל חברי הכנסת היו שאילתות ופניות ונושאים שעלו כאן, גם דברים שרצינו לראות וגם דברים שקיבלנו לתיקון ולטיפול.
“אנחנו לא מאמצים את דוח ועדת שפירא כלשונו, ויש שינויים. למה קשה מאוד לקדם את דוח ועדת שפירא? צריך להבין את הבסיס לאירוע הזה.
“קודם כול, צריך להבין שזה חוק מאפשר. הוא לא בא לתקוע מסמרות בשום דבר. הוא בא לאפשר את מה שהיום, בעקבות פסיקות בית המשפט, לא ניתן לאפשר.
“אני מאוד מאוד גאה בכך שהצלחנו לעגן עוד כ-10,000 מנות לנוער בסיכון בשנתיים האחרונות. זה הכניס את כל המח"תים. ילד שמגיע למערכת של נוער בסיכון – ככה אנחנו קוראים לזה.
“השנאה של הייעוץ המשפטי לממשלה לחברה החרדית מייצרת מצב שאנחנו בסופו של דבר נפסיד את ההתקדמות של החברה החרדית והשילוב שלה לתוך מדינת ישראל.
“חד-משמעית, מי שצריך להיות אחראי על מינוי השופטים זה נבחרי הציבור.
“ודרך אגב, יש ועדה מאוזנת, שבאה לייצר השפעה גם של קואליציה וגם של אופוזיציה. חוק מאוד מאוזן. זה לא חוק דורסני, זה חוק נכון.
“הוא משמר את הכוח שלו במנגנונים של דיקטטור, ורוצה להמשיך ולעשות את זה.
“נושא נוסף שכמובן נמצא בשיא הוויכוח בין הרשויות הוא התנהלות בית המשפט העליון במדינת ישראל. בית משפט שלא מכבד את הכנסת, שלא מכבד את הפרדת הרשויות, ועושה כל מה שהוא יכול בשביל להוביל גם פה מדיניות פוליטית חד-צדדית תוך כדי שמירה על מנגנונים שישמרו לו את יכולת ההשפעה העתידית.
“א. בסדר גמור שהפוליטיקאים ימנו את השופטים. חד-משמעית.
“אז אני פה באמת בשביל לשמור קצת על כבודה של הכנסת, ולהעביר את המסר הברור הזה, שהבית הזה זה הבית של נבחרי הציבור מכל הגוונים ומכל הקשת הפוליטית; זה הבית שסביבו צריכה להגיע חקיקה; זה הבית שמוביל לאמירה לאן רוצים ללכת; וזה בית שלא יכול להיות שהוא נדרס פעם אחר פעם בבית המשפט העליון.
“אני רוצה לסיים ולומר – חשוב לי, וזה הנושא שפתחתי בו – שהממשלה תומכת בלוחמים, במילואימניקים, ומחזקת אותם. אנחנו כואבים כמו כל עם ישראל, משתתפים כמו כל עם ישראל. והשקרים שאנחנו שומעים לצערי וההסתה בערוץ 12 אלה דברים מכוערים, ראויים לכל גנאי, שחייבים להיפסק. תודה רבה.
“ובעצם היום, מאז שזה חוקק, עברו קרוב לשנתיים – אני רוצה לספר גם לצופים שלנו פה למעלה: מעל 4,000 לוחמים ומילואימניקים התקבלו לאקדמיה בהקלות בתנאי סף בזכות החוק הזה שאנחנו העברנו.
“אנחנו עשינו את זה, ואנחנו במערכת שמלמדת 100% ליבה, ואני אומר פה ובכל מקום שאני יכול, כל מקום, מי שלומד 100% ליבה יקבל 100% תקצוב; מי שלא לומד 100% ליבה לא יקבל 100% תקצוב. אבל אנחנו רוצים למשוך אותם ל-100% ליבה, אנחנו רוצים שהם יגיעו לשם, ולכן אנחנו צריכים לפעול איתם יד ביד ולהוביל אותם למקום הזה, ולא בשיטת היועצת המשפטית לממשלה, היועצת הפוליטית, הלעומתית לממשלה, שכל מה שהיא רוצה זה רק לפגוע בחברה החרדית, לא מעניין אותה מי נמצא שם, מה נמצא שם, ילדים, צעירים, קטנים, משפחות שצריכות עזרה – כי מה לעשות, גם בחברה החרדית יש משפחות רווחה, ואנחנו לא יכולים להתעלם מהדברים האלה – אצלם זה לא מעניין. השנאה של הייעוץ המשפטי לממשלה לחברה החרדית מייצרת מצב שאנחנו בסופו של דבר נפסיד את ההתקדמות של החברה החרדית והשילוב שלה לתוך מדינת ישראל.
“שקרנית, נוכלת, פוליטיקאית סוג חי"ת, כושלת, שמשקרת בלייב-טיים בערוץ שנותן לה גיבוי. למה? כי הממשלה הזו נתנה לחיילים מה שאף ממשלה לא נתנה, והשקענו מיליארדים במילואימניקים. הם עוברים תקופה קשה, הם נכנסים מתחת לאלונקה, ואנחנו חייבים לעשות את זה. אנחנו נתנו הטבות מס למילואימניקים.