“כשמערכת החינוך נדרשת למענה, כשצריך לתת פתרון לביטחון אישי, כשיש צורך בתשתית בסיסית, אזרח לא פונה לחברי הכנסת או למשרדי הממשלה, וגם אם הוא יפנה זה לא יעזור לו הרבה. הוא פונה לראש העיר, לסגני ראש העיר או לחברי המועצה ושוטח את מצוקותיו באופן אישי.

“ראשי הערים, המועצות המקומיות ונבחרי הציבור בשלטון המקומי נמצאים, מה שנקרא, בקצה המערכת. הם מרגישים כל תקלה, כל מצוקה, כל צרה.

“אנחנו צריכים לתת את הכוח לשלטון המקומי, אבל אני אומר את זה לידידיי ראשי הרשויות: לא לנצל את זה לשיכרון כוח, לא לנצל את זה לעודף כוח, ולהיות כל הזמן עם עצמך, ולשאול את עצמך: האם אני אבא של כל תושבי העיר, או שאני אבא רק של חלקים מסוימים?