“היא עושה את זה כל הזמן אל מול חסמים משפטיים, אל מול התנגדות משפטית כמעט לכל דבר, בטענות הסרק האלה, שיש מין שוויון אבסולוטי כזה, שלא קיים.

“תראי אני מזדעק וגם פועל כדי לתקן את המצב, שבעיניי הוא לא דמוקרטי ולא נכון, שבו בית המשפט נכנס בנעלי הכנסת והממשלה ומתערב ופולש לתחומי סמכותן, ופועל ועושה דברים שבדמוקרטיה מתוקנת מסורים לפרלמנט או לרשות המבצעת.

“ואנחנו רואים ביקורת הולכת וגדלה ובתדירות גבוהה והתערבות הולכת וגדלה בהחלטות של הכנסת על מינוים של שרים, אישי ציבור, ולפעמים בדרך של יצירת הלכות חדשות ולפעמים אפילו בדרך מדהימה, כפי שראינו לאחרונה, של יצירת הלכה חדשה בטענות שאפילו לא נטענו על ידי העותרים בבית המשפט בכתבי הטענות שלהם, והלכה למעשה בעצם לא נידונו בכלל לעומקן.

“אני בכלל חושב, וזה אגב מתחבר אפילו לעולמות של דיני החוזים, שהגיע הזמן שבית המשפט יפסיק לחשוב במקום הצדדים. יש לנו מספיק התדיינויות ומספיק סחבת במערכת בתי המשפט. היה טוב לו בית המשפט לפחות היה מצמצם את גדר עיסוקו לטענות שהצדדים טוענים, ולא מחפש עילות חדשות כדי לחזק את כתבי הטענות של מי מהם.