“ח״כ עמית הלוי, חבר ועדת חוץ וביטחון לליטל שמש, על החלטת בג״ץ לאפשר לפרקליט המדינה להיות אחראי על חקירת הפצ״רית: ״עלילת הדם של הפצ״רית על חיילינו בשדה תימן גרמה לאמברגו נשק בינלאומי ולפגיעה קשה בביטחון המדינה, והנה שוב בג״ץ מתערב בענייני ביטחון, לא מאפשר חקירה חיצונית ואובייקטיבית ונותן לפרקליטות המדינה ששיתפה פעולה עם ההסתרה והטיוח להיות אחראים על החקירה״
“אז את הכנסת מגביל בג"ץ, את הממשלה מגביל בג"ץ. השאלה היא מי מגביל את אותו בג"ץ?
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התערב בג"ץ במינוי מבקר המדינה, בבחירה שנעשתה כאן בכנסת, שוב מתערב בתהליכים של הרשות המחוקקת בניגוד לכל חוק וסמכות.
“אבל מה שראינו בבג"ץ זה יד רוחצת יד. שומרי הסף במערכת הביטחון, ששמרו בזמן אמת על ההגמוניה של בג"ץ, אנחנו זוכרים את זה, זוכים כעת להגנה מאותו בג"ץ, מפני ביקורת אפקטיבית וחקירה אפקטיבית.
“מאז פרסום הכתבה בג"ץ יצא בדרישה נוספת לחברי המועצה להתייחס לנסיבות שלהם מול לשכת השר. לא מוותרים להם.
“אבל אז נכנס בג"ץ ומייצר מציאות דה-פקטו. אני מצטטת גדולים ממני, עד שאין חוק, מי שרוצה, שיכנס, ואתה שומע פה את הבעייתיות.
“האם הכנסת יכולה לחוקק חוקים או לא? האם הממשלה יכולה לקבל החלטות, או שבית המשפט העליון מנהל לנו את כל המדינה?
“הרי יש קמפיין כזה שמצד אחד אומרים, הממשלה מושלת, וכשרואים שהם לא עושים כלום, בצר להם, פונים האזרחים לבג"ץ. ואז מה יגידו בממשלה? בג"ץ מתערב.
“מדינה בתוך מדינה זה כששני פקידים שולחים לראש ארגון, למפכ"ל, הוראה לסגור מחלקה וחודרים ללב ליבה של הרשות המבצעת. כשבית המשפט דן בעתירה לשיטתה של יועצת משפטית לפטר שר נבחר מממשלה, זאת מדינה בתוך מדינה וזה לא קשור לימין ושמאל.
“בא בית המשפט העליון, התערב – דרך אגב, בלי להכיר כלום – אמר: צריך לתת את הדרגה. בואו נניח עכשיו שבן גביר לא רוצה לתת לה את הדרגה, לא רוצה לחתום. איך בית המשפט אומר תנו לה דרגה בלי השר?
“ב-30-20 השנה האחרונות היה סטטוס קוו: בית המשפט מוחק – והכנסת שותקת; בית המשפט כובש לעצמו עוד ועוד מקומות, עוד ועוד סמכויות, עוד ועוד תפקידים, נוגס בסמכויות של בתי דין, של ממשלה, של הכנסת, של כולם – והכנסת שותקת.
“חוק הכותל הוא סוג של פלסטר כפתרון לטווח קצר כיוון שהוא מנרמל את ההתערבות של בגץ. הגיע הזמן להתייצב מול בגץ ולא להכיר בפסיקות שמתקבלות בחוסר סמכות ובניגוד לחוק - זו התשובה האמיתית
“אני חוזר ואומר: כולם יודעים היטב שאז ההחלטה ההיא התקבלה בגלל האיום של בג"ץ - -
“כדי למנוע את כל הפרובוקציות שנעשות שם וכדי למנוע מבג"ץ להתערב בדברים לא לו בניגוד לחוק, מי שצריך לקבוע את סדרי התפילה וההתנהלות שם זו סמכות-העל בענייני הדת והקודש בישראל, כלומר הרבנות הראשית לישראל.
“אני לא נכנס לתהיות שזה מעלה, וזה מעלה תהיות, רם, למה במקרה הזה החליט בית המשפט להפוך את הדבר הכי לא סביר לסביר.
“כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, פעם נוספת אני מוצא את עצמי נוכח איך דורך בג"ץ ברגל גסה על אזרחי מדינת ישראל. אני עומד כאן היום, אדוני היושב-ראש, כדי להציב מראה מול המציאות הבלתי-נתפסת שנוצרת במדינת ישראל. מציאות שבה ההיגיון הבריא נרמס, ועקרונות היסוד של הדמוקרטיה ושל הניהול התקין הפכו למרמס.
“אבל כשהכנסת רומסת, רומסת את האופוזיציה, רומסת את הציבור שלא בחר בה, והשרים הופכים לשרים של הציבור שלהם ולא שרים של כלל אזרחי ישראל, הדבר היחיד שנשאר זה בעצם שבג"ץ, כבלם הזעזועים, יעצור את הטירוף הזה.
“גם מיניתי את השופט דרורי כיושב-ראש ועדת האיתור, היוע"משית לשעבר ובג"ץ הקפיאו לו את הסמכויות, כי ראו שהוא עומד לבחור את חנן עמיאור לחבר מועצת התאגיד – הקפיאו לו את הסמכויות בצו של בית משפט חצי שנה, עד שהוא התייאש.
“אנחנו מביאים כאן חוקים, מתקנים, יושבים בוועדות ימים ולילות, בודקים מה המילה שתכניס בתוכה, שתשקלל בתוכה את הפרשנות המדויקת שאנחנו רוצים לחוק, מתאמצים כאן על כל פסיק, ובא בג"ץ ואומר: את החוק הזה אני מבטל, את חוק-היסוד הזה, אני מוציא לו צו על תנאי, פה אני מוציא צו ביניים.
“אם בג"ץ יחליט – אני לא יודע מה הוא חושב לעצמו, ירחיב הרכב, יצמצם הרכב, ישחק עם ההרכבים – שהוא יוכל לכפות על ממשלה להיכנס לתחומה של רשות אחרת ולהורות לה בצו לעשות משהו שהוא בניגוד לחוק, אז התשובה – גם יש פה שר – צריכה להיות מאוד מאוד פשוטה: לא יקום ולא יהיה.
“היא עושה את זה כל הזמן אל מול חסמים משפטיים, אל מול התנגדות משפטית כמעט לכל דבר, בטענות הסרק האלה, שיש מין שוויון אבסולוטי כזה, שלא קיים.
“הפרדת הרשויות של מונטסקיה חייבת להיות פה ברורה יותר ויותר, וזה אומר גם צמצום, לדעתי, של ההשפעה של בג"ץ על החקיקה בכנסת, וגם צמצום ההשפעה הישירה של הממשלה.
“זו עדות לכך שמאבקי שטח, צווים שלא נאכפים והחלטות משפטיות שמנתקות בין מציאות לשטח גובים מחיר של חיים. הדם של טלי ובנותיה הוא עדות למה שקורה כשמדינה מהססת מול אויב מר ואכזר.
“מה שנורא במקרה הזה היא המחשבה שמוסד ממלכתי – במקרה הזה בג"ץ, שתחום עיסוקו הוא ענייני החול – כאילו הוא יכול לכפות משהו על הרבנות הראשית ופסיקותיה ובהתנהלותה התורנית.
“יום אחר כך בג"ץ היה מבטל עוד חוק, יום אחר כך עוד חוק. ואנחנו בסיום סכסוך. אולי ניתן את המפתחות לניהול המדינה ולחקיקה ישר לבג"ץ?
“מתי תבינו שיש כאן כאלה שמנסים לעקור את הדמוקרטיה מהשורש? כאשר בג"ץ בא ואומר: הסמכות. אתה יודע עם יריב לוין, עם שר המשפטים, לא העזו לעשות את זה עדיין.
“ויש דבר אחד שבו הצעת החוק איננה עושה שינוי אלא להפך, היא מקבעת את המצב שהיה מקום המדינה ועוד מלפני קום המדינה, מזמנו של הרב קוק, עד להתערבות חסרת בסיס וחסרת תקדים של בג"ץ בהרכב הגוף הבוחר של הרבנות הראשית.
“דרך אגב, כשבג"ץ רוצה את מערכת הביטחון אז הוא אומר: האם תומכים כן או לא? כשזה לא מעניין אותו, מה מעניינת אותו מערכת הביטחון? כמובן, הוא הוציא צו על תנאי כדי לפתוח את אל-ג'זירה ובוודאי לא לסגור אותם לאורך זמן.
“עכשיו הכנסת צריכה להסביר מדוע החוק לא יבוטל. הכנסת צריכה להסביר לשליטים הנעלים מדוע חוקים שנוגעים לשמירה על ביטחון המדינה, על החיים שלכם, אזרחי ישראל, מדוע החוקים האלה לא צריכים להתבטל כשאין שום זכות חוקתית שנפגעה.
“כלומר, העובדה שפה מתנהלת איזושהי הצגה שכל מי שרוצה לדעת מה קורה במערכה האחרונה שלה, צריך לחצות את הכביש לבית-המשפט העליון בשבתו כבג"ץ – לזה כבר התרגלנו. אבל האירוע הזה הרי מחלחל פנימה אל תוך הרשות המבצעת, וגם כאן לכנסת.
“אבל מי שמפרשים כרצונם כל חוק, רגיל או יסוד, וגם פוסלים אותו אם בא להם, החליטו בהנדסת תודעה, שהם יקבעו שהמושג רבנים כולל גם נשים. רק שופט אחד, השופט מינץ, אמר בדעת מיעוט, שלשון החוק ברורה מאוד.
“זה בג"ץ שהתערב פעם אחר פעם בהותרתם של תומכי טרור פה בתוך הפרלמנט.
“תראי אני מזדעק וגם פועל כדי לתקן את המצב, שבעיניי הוא לא דמוקרטי ולא נכון, שבו בית המשפט נכנס בנעלי הכנסת והממשלה ומתערב ופולש לתחומי סמכותן, ופועל ועושה דברים שבדמוקרטיה מתוקנת מסורים לפרלמנט או לרשות המבצעת.
“אנחנו 30 שנה מתגוננים כנגד החלטות פרוגרסיביות שבסך-הכול בסוף משנים סדרי עולם. זאת בדיוק המטרה.
“ואנחנו רואים ביקורת הולכת וגדלה ובתדירות גבוהה והתערבות הולכת וגדלה בהחלטות של הכנסת על מינוים של שרים, אישי ציבור, ולפעמים בדרך של יצירת הלכות חדשות ולפעמים אפילו בדרך מדהימה, כפי שראינו לאחרונה, של יצירת הלכה חדשה בטענות שאפילו לא נטענו על ידי העותרים בבית המשפט בכתבי הטענות שלהם, והלכה למעשה בעצם לא נידונו בכלל לעומקן.
“בסוף מדובר פה בתיקון שמייצר את ההבחנה הנכונה באופן הכירורגי ביותר, ולא מאפשר כניסה של בית המשפט אל השדה הפוליטי, שנתון לסמכותן של הרשות המחוקקת והמבצעת.
“חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעה מבקש גם אני לצטט בקצרה מדבריו של שופט העליון המנוח וגם מבקר המדינה יעקב מלץ: "שמא תלך ותגבר יותר ויותר התערבותו של בית המשפט העליון בענייניה של הרשות המחוקקת ותגיע חלילה לפגיעה של ממש בריבונותה. אנחנו עומדים על סף פגיעה שכזו.
“הרשות השופטת הוחלשה והחוסן של הדמוקרטיה התערער. בג"ץ איבד את היכולת לבטל חוקים. חוקים פוגעניים עם כותרת חוק-יסוד, חוקקו כלאחר יד, ולא היה מי שיבקר אותם.
“אני בכלל חושב, וזה אגב מתחבר אפילו לעולמות של דיני החוזים, שהגיע הזמן שבית המשפט יפסיק לחשוב במקום הצדדים. יש לנו מספיק התדיינויות ומספיק סחבת במערכת בתי המשפט. היה טוב לו בית המשפט לפחות היה מצמצם את גדר עיסוקו לטענות שהצדדים טוענים, ולא מחפש עילות חדשות כדי לחזק את כתבי הטענות של מי מהם.
“לנוכח כל זה אנחנו מצפים מבג"ץ להתערב, ולשם שינוי – אני רוצה להגיד לך עוד משהו: יש כאן גם את אמון הציבור, ואם תבדוק את כל סקרים שנערכו בעניין הזה של החוק של דרעי תראה שגם בקרב מצביעי הליכוד יש התנגדות לחוק הזה, וזה צודק וזה נכון.
“שמעתי אותך היום אומר שבית המשפט צריך לטפל רק בסכסוכים. רק בסכסוכים.
“היו גורמים שפנו לבג"ץ, ובג"ץ – בניגוד, דרך אגב, לעמדתי, אני חושב שבג"ץ, לא ראוי שיתערב בעבודת הכנסת ואני שמח שהוא לא התערב – בג"ץ בחר לא להתערב.