“אני כבר ממליצה לקואליציה לאמץ את הנוסח שכבר היה מוכן להצבעה לקריאה שנייה ושלישית, ורק בגלל משחק ילדותי של חלק מההנהגה של האופוזיציה של אז, החוק הזה לא הגיע לקריאה שנייה ושלישית, למרות שהוא היה כבר מוכן, בשל, ומוסכם, ולא הייתה התנגדות אמיתית. הייתה התנגדות מדומה. היו גורמים פוליטיים שניסו לעשות סיבוב על הטובה של כל אזרחי ישראל, ותקעו את החוק הזה, ולא איפשרו להעביר אותו בשנייה, שלישית, עוד בכנסת הקודמת.

“מה שאני רוצה להגיד, ואני באמת מצפה שיקשיבו לי לפחות בקצת, שאין תחליף למטרו במדינת ישראל. אין. תרצו או לא תרצו. אנחנו בממשלה הקודמת השקענו במטרו שעות רבות ובוועדה בראשותי. ובאמת הייתה שם עבודה משותפת יפה מאוד של כל הגורמים. זה חוק מסובך, זה חוק שהשווי שלו זה 166 מיליארד שקל. זה פרויקט שישנה את פני מדינת ישראל.

“אבל, לצערי הרב, ההתעקשות המיותרת של האופוזיציה אז, והקואליציה היום, גרמה לעיכוב מיותר, והחוק הזה נחוש, כי אין מה לעשות.