“מה שאני רוצה להגיד, ואני באמת מצפה שיקשיבו לי לפחות בקצת, שאין תחליף למטרו במדינת ישראל. אין. תרצו או לא תרצו. אנחנו בממשלה הקודמת השקענו במטרו שעות רבות ובוועדה בראשותי. ובאמת הייתה שם עבודה משותפת יפה מאוד של כל הגורמים. זה חוק מסובך, זה חוק שהשווי שלו זה 166 מיליארד שקל. זה פרויקט שישנה את פני מדינת ישראל.
“אני כבר ממליצה לקואליציה לאמץ את הנוסח שכבר היה מוכן להצבעה לקריאה שנייה ושלישית, ורק בגלל משחק ילדותי של חלק מההנהגה של האופוזיציה של אז, החוק הזה לא הגיע לקריאה שנייה ושלישית, למרות שהוא היה כבר מוכן, בשל, ומוסכם, ולא הייתה התנגדות אמיתית. הייתה התנגדות מדומה. היו גורמים פוליטיים שניסו לעשות סיבוב על הטובה של כל אזרחי ישראל, ותקעו את החוק הזה, ולא איפשרו להעביר אותו בשנייה, שלישית, עוד בכנסת הקודמת.
“ולכן אני חושב שהממשלה הבאה תצטרך לקדם את נושא המטרו לא בין הרצליה לבין רחובות, אלא להרחיב אותו בין אשדוד לנתניה, מנתניה לאשדוד. וצריך לתכנן את זה כבר עכשיו, לקדם את זה כבר עכשיו, ובהמשך לקדם תוכנית רכבות מהירות בכל אורכה ורוחבה של מדינת ישראל, כי זה מה שיפתור את בעיות התחבורה, זה מה שיפתור את בעיות הדיור לזוגות צעירים וגם את בעיות התחבורה לזוגות צעירים ולכל האוכלוסייה בארץ.
“חבריי, גם כשכבר היינו בדרך לפיזור הכנסת התנגד הליכוד לחוקים חשובים כדוגמת חוק המטרו, זוכרים אותו? חוק שנועד לסייע לממשלה להוציא לפועל את פרויקט התשתיות הגדול ביותר בישראל – רכבת תחתית מתחת לכל גוש דן – במקום לחמול על הזמן של עם ישראל בפקקים ועל בעלי העסקים באזור הליכוד סירב לתמוך בחוק בשל סיבות – תנחשו – פוליטיות.