“אבל כשהקימו רשות לשפה ולתרבות לתרבות היידיש – וואלה, כולם ראו בזה המשכיות, אף אחד לא לעג, אף אחד לא ציקצק בלשונו, אף אחד לא שאל מה פתאום? למה עכשיו?

“הייתי מדבר עוד הרבה על כך שכשהוא מונה להיות שר החוץ, כל מצקצקי הלשון יצאו החוצה ואמרו: למה שהוא יהיה שר החוץ? הוא בא מהמעברות, שיהיה שר השיכון. מה הוא מבקש להיות שר החוץ? כאילו אנחנו לא נועדנו לתפקידים האלה.

“הם לא היו מוכנים לשתוק מול העוני שנגרע מפערי מעמדות עדתיים. לא היו מוכנים לשתוק מול מעצרי מנע גזעניים ואלימות. ראיתי את זה בעיניי.