“לפעמים הלכנו לישיבה אשכנזית, ולא היה כבוד, ואני לא למדתי לקרוא בתורה כי הרב שלי בישיבה האשכנזית אמר לי: עזוב, לא צריך, תעלה לתורה. מה לא צריך? למה שאני לא אלמד את הטעמים של מרוקו?
“האפסים האלה בכלל מטילים בי ספק בלי להכיר אותי. מילא הייתם מכירים אותי, שומעים אותי. כל זה רק בגלל שקוראים לנו אמסלם, ביטון, בוסקילה וכולי, זה מתויג אצלם בראש. זו התגובה הפבלובית שלהם, האינסטינקטיבית, וככה הם חושבים על כולנו.
“עד גיל 21 לא הרגשתי אפליה. אין אפליה בחברה מעורבת. בחברה מעורבת, כולנו ישראלים כמו שזה צריך להיות. הסטטיסטיקה מראה שהפערים והאפליה נמצאים בקצוות, לא באמצע אלא בין הפריפריה לבין כפר שמריהו.
“כשמישהו בתפקיד בכיר בלשכת ראש הממשלה מרשה לעצמו להגיד עליי ועל כל מי שבא ממרוקו, ויש פה הרבה, ברוך השם, להגיד עלינו בבונים וקופים – עכשיו, לא אומרים דבר כזה במקום שהתרבות בו היא לא להגיד.
“חבר הכנסת, חבר המפלגה הקומוניסטית תַּוְפיק טובי בכנסת ב-1951 אמר את הדברים הבאים: האפליה העדתית המכוונת נגד יהודי ארצות המזרח היא פשע לא רק כלפי אותם עולים, אלא כלפי החברה כולה.
“יש לכם מצביעים בני עדות המזרח, שהם פטריוטים, והם אנשים מצוינים, והם אנשים מדהימים ואדירים וציוניים.
“אבל כשהקימו רשות לשפה ולתרבות לתרבות היידיש – וואלה, כולם ראו בזה המשכיות, אף אחד לא לעג, אף אחד לא ציקצק בלשונו, אף אחד לא שאל מה פתאום? למה עכשיו?
“אחרי 80 שנה, הגיע הזמן שאנחנו נוציא מספר החוקים את החוק היחידי שבו קיימת הבחנה בחוקי מדינת ישראל בין אשכנזים לספרדים. זאת קביעה בחוק. לא יכול להיות. הגיע הזמן שאנחנו נפסיק עם השבטיות ונהפוך לעם אחד.
“אלה היו פה לפני 100 שנה, התארגנו טוב. מספיק התימנים.
“אי-אפשר לדבר על עלייה בלי לדבר על קליטה, אי-אפשר לדבר על ציונות בלי להתעמת עם האפליה שנעשתה בשמה, ואי- אפשר לבנות חברה מתוקנת בלי להביט אל העבר ולבחור לתקן.
“איפה שאין הפרעה והמים זורמים באופן טבעי, הספרדים מגיעים לגבהים הכי גדולים; איפה שיש פוליטיקה ובית המשפט העליון ופרקליטות - -
“אם הבן שלי מדבר איתי על אם הוא מזרחי או אשכנזי, זה פח אשפה שלא ראוי להיות במקום הזה בזמן שנהרגים כאן חיילים אשכנזים ומזרחים. ואי-אפשר להבין את זה אחרת. די כבר. גועל נפש.
“מספיק כבר כל הזמן להפוך אותנו – אתה הפכת את המזרחים לחיות מחמד. כל פעם שבא לך לפגוע, אתה נופל עלינו.
“שותפי באם-סיסטמס היה אריה מרגי, ואף פעם לא הפליתי בין אשכנזים למזרחים. לא ידעתי מה זו ההבחנה הזאת עד שאתה ושכמוך באתם עם ההפרדה, שהיא היא הגזענית האמיתית.
“הייתי מדבר עוד הרבה על כך שכשהוא מונה להיות שר החוץ, כל מצקצקי הלשון יצאו החוצה ואמרו: למה שהוא יהיה שר החוץ? הוא בא מהמעברות, שיהיה שר השיכון. מה הוא מבקש להיות שר החוץ? כאילו אנחנו לא נועדנו לתפקידים האלה.
“הם לא היו מוכנים לשתוק מול העוני שנגרע מפערי מעמדות עדתיים. לא היו מוכנים לשתוק מול מעצרי מנע גזעניים ואלימות. ראיתי את זה בעיניי.
“ותמיד כשדוד לוי ראה את עצמו בפוזיציה – גם בתוך הליכוד, לבוא ולהנהיג את הליכוד – כולם, כל האשכנזים, התלכדו ביניהם והפריעו לו.
“במשך שנים ארוכות הייתה התעלמות, הדרה של קורבנות הנאצים גם במדינות מהן הגיעו יהודים מזרחים, בין אם זה צפון אפריקה ובין אם זה עירק.
“למרבה הצער והחרפה, יהודים רבים, שנאלצו לברוח מעיראק והגיעו לישראל, לא זכו לקבלת פנים הולמת והופלו קשות כלכלית, תרבותית, תעסוקתית. בדיור, ועוד.
“אנחנו לא נהיה סוג ב' אף פעם, גם אם נצטרך להיאבק איתכם עד הסוף. ועד הסוף.
“הניסיון להפריד בין מגזרים בחברה, בין עדות בחברה, זה סך הכול טקטיקה פסולה ובזויה של גריפת קולות, והיא חייבת להיפסק. אין שום הבדל בין חרדים לחילונים, לגברים, לנשים, למזרחים, לאשכנזים.
“אחד, הנושא של הפריווילגיות, חייבים להפסיק עם השיח הזה. כל הזמן מדברים פריוולגיות, חייבים להפסיק עם זה. בעיני, בסוף מזרחי, אשכנזי, לא משנה, כשהוא מגיע לעמדה בזכות הקישורים שלו כך צריך להתייחס אליו. צריך להפסיק לשסות בין אשכנזים לספרדים, בין מי יותר טוב, במי פחות טוב, זה לא רלוונטי בעיניי, כי בסוף בסוף, בשורה התחתונה, הינה אני אומרת, לבוא ולהגיד: חטופי תימן – מי שהתעסק בחטופי תימן, אגב, צריך לומר זו נעמה לזימי מהאופוזיציה ונורית קורן.
“בהקשר העדתי נדרשת החברה הישראלית להסתכל מחדש על המערכות שיוצרות פערים על בסיס עדתי, הנותרים עיקשים כבר עשרות בשנים, ולחדול מלהכחיש אותם.
“במסגרת זה שיוצא לי בכל שבוע לעלות לפה ולהפריך שקר אחר של הקואליציה, הגיע הזמן לרדת מהשטות הזאת כאילו – הם אומרים: אתם לא מיניתם שופטים מזרחיים. 30 שנה הליכוד בשלטון, לא טרחו למנות שופטים מזרחיים.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי איך חברי הכנסת של הליכוד דוהרים לתוך המליאה, כדי להתנגד להצעת חוק, שמטרתה למנוע אפליה כלפי המזרחים.
“הממשלה הזאת מנצלת בצורה צינית, ממש בדף מסרים, את השד העדתי. היא מוציאה אותו באגרסיביות מהבקבוק כדי לייצר ולהגדיל את הקרע בעם: זו לא רפורמה משפטית – זו ישראל השנייה שלוקחת את המושכות של המדינה בחזרה אחרי שנים של קיפוח.
“אם אני ארצה לעשות תיקון כדי להכניס מזרחים לבית המשפט העליון אני לא צריכה אותו בכלל. אני לא רוצה שהוא יעזור לי, כי הוא הגזען הכי גדול פה. לא מתקנים עוול בעוול, ומי כמוך יודע.
“די עם ההגדרות האלה. זה מגעיל אותי, זה מעצבן אותי, זה עושה לי עצב בלב; כי צריך להבין דבר פשוט: גורלנו בידינו; גורלנו בלהיות ביחד; גורלנו לא בלתייג אנשים לפי אשכנזי, מזרחי, רוסי, אתיופי.
“כל פעם, לתחושתי – זה קרה היום כמה פעמים בוועדת חוקה, זה קרה מאז עוד פעם פעמים במליאה – כשאין טיעון נגד, כשאין תשובה טובה לטיעון ענייני, שולפים את השד העדתי. שולפים את השד העדתי לא מתוך מטרה לדבר על איזשהו עוול, לא מתוך באמת תחושה של עלבון או קיפוח, שולפים אותו פוליטיקאים בצורת צינית כדי לעשות הון פוליטי.