“כמה קרקע – בעצם אין קרקע זמינה בחלק מהישובים הערביים; אין קרקע זמינה לבנייה. אנשים נאלצים לפעמים לבנות באדמה הפרטית שלהם, כי אין תוכניות מתאר, אין אופק. אין אופק גם למועצות המקומיות. מקצצים בתקציבים, ואחר כך שואלים: למה החברה הערבית בונה בצורה לא-חוקית?

“לא יכול להיות שאנחנו, שיישובים ערביים, עדיין עובדים על תוכניות מתאר מלפני 20 או 30 או 50 שנה, שלא נותנות את המענה לאזרחיהם ותושביהם.

“תבדקו את כל היישובים הערבים. רובם בלי תוכניות מתאר מאושרות; רובם אין להם הרחבות, כבר מאז קום המדינה. אין הרחבת בתים ביישובים. אין להם בעצם איפה לבנות ולאיפה להתרחב.

“אז הגיע הזמן שהמדינה תכיר בהם ותתכנן יחד איתם ולא מעל ראשם את העתיד שלהם.