“כשהתכנון לא מתקדם – אין בנייה; כשאין בנייה – אין חתונות. היום הגידול הטבעי של העדה הדרוזית הוא פחות מ-1.2, הנמוך ביותר במדינת ישראל.
“אז הגיע הזמן שהמדינה תכיר בהם ותתכנן יחד איתם ולא מעל ראשם את העתיד שלהם.
“מה לעשות שבמקום תכנון – החוק הזה הוא חוק התכנון והבנייה – במקום תכנון של הנגב והכרה ביישובים המדינה עסוקה מזה 77 שנים ברדיפת האוכלוסייה הערבית-בדואית, שהייתה שם הרבה מאוד שנים, עוד לפני שקמה מדינת ישראל.
“לא יכול להיות שאנחנו, שיישובים ערביים, עדיין עובדים על תוכניות מתאר מלפני 20 או 30 או 50 שנה, שלא נותנות את המענה לאזרחיהם ותושביהם.
“השיטה פשוטה: רשויות מסוימות מנפחות את הנתונים הדמוגרפיים שלהן כדי להגיש תוכניות מתאר שחורגות מכל היגיון. לא הכפלה של האוכלוסייה, לא פי שניים; יש תוכניות ליישובים מסוימים בגליל שמבקשות פי שלושה ופי ארבעה מהגידול הריאלי.
“עם כניסתי לתפקיד, מייד הבהרתי שזה לא מקובל עליי, ואין בכוונתי לחתום או לקדם תוכניות שמאשרות צפיפות בנייה נמוכה.
“ברוב היישובים הערביים אין תוכניות מתאר מאושרות, ואם יש כאלה, אלה תוכניות מאושרות שהן ישנות, שהן לא עונות על הצרכים ועל השינויים שחלים ביישוב ועל הדרישה והצרכים של האוכלוסייה בשביל לתת מענה לאוכלוסייה באותם יישובים.
“הרי ביישובים הערביים כל האדמות הן אדמות פרטיות, אדוני היושב-ראש. עכשיו, רוצים לבנות, אבל מה קורה? יש אנשים ששומרים את הקרקע לנינים של הנינים של הנינים, ויש אנשים אחרים שאין להם איפה לגור.
“נעשה כאן תכנון בזדון: ניתן להם להתרחב בבלגן של בנייה, ולאחר מכן יתעסקו עשרות שנים בבתי משפט, במוסדות תכנון – כאילו יש בלגן של תכנון ביישובים הערביים. זה שקר. מישהו יצר אותו.
“היישוב הזה כבר מוכר מזה – פחות מ-20 שנה, מ-2006–2007 – ועד היום אין תוכניות מוכנות.
“תבדקו את כל היישובים הערבים. רובם בלי תוכניות מתאר מאושרות; רובם אין להם הרחבות, כבר מאז קום המדינה. אין הרחבת בתים ביישובים. אין להם בעצם איפה לבנות ולאיפה להתרחב.
“לכן, הנקודות החשובות – חינוך, תעסוקה, תכנון ובנייה – אלה הדברים שנוגעים לכל אחד ואחד ביישובים הדרוזיים. ואני מקווה שבתוכנית החומש שתכינו תיקחו בחשבון את הנושא של התכנון.
“התפיסה הזו הגזענית שרואה רק איך לרכז את הערבים על השטח, שרואה באוכלוסייה הבדואית בהקשר של הקרקע כאויבים זאת תפיסה גזענית ופסולה.
“כמה קרקע – בעצם אין קרקע זמינה בחלק מהישובים הערביים; אין קרקע זמינה לבנייה. אנשים נאלצים לפעמים לבנות באדמה הפרטית שלהם, כי אין תוכניות מתאר, אין אופק. אין אופק גם למועצות המקומיות. מקצצים בתקציבים, ואחר כך שואלים: למה החברה הערבית בונה בצורה לא-חוקית?
“אבל כדי ליישם את קשר החיים, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים לעשות את כל הדברים ששמענו קודם מחבר הכנסת יואב סגלוביץ' ונשמע, אני מניח, בהמשך; אנחנו צריכים לתת לדרוזים ולכל העדות והמגזרים במרחבים הלא יהודיים לחיות בארץ הזאת בכבוד, לתת אפשרות, קודם כול, להאיץ את תכניות המתאר שאני מבין שיש התקדמות, אבל צריך להאיץ אותן עוד ועוד ועוד משום שבמשך שלושה דורות אנחנו חטאנו להם כי מצד אחד אמרנו: אתם לא רשאים – ואני מבין את זה – לבנות שלא כחוק, ומצד שני לא נתנו את הכלים.
“מדינת ישראל מונעת מהחברה הערבית לתכנן את היישובים שלה, לבנות דיור לגידול הטבעי – שאגב, הלך וירד בחברה הערבית עם השנים – להיות כמו הממוצע הישראלי באופן כללי. פשוט מנעה מהם. אז אין להם איפה לגור.
“האם אתם יודעים – כדי לעשות תכנון ביישובים הערביים צריך פי שניים וחצי זמן מיישובים יהודיים. ולמה? כי הרשויות לא דואגות ולא אכפת להן וזאת החצר האחורית של המדינה.
“הבעיה היא התכנון והבנייה במדינת ישראל, שהוא תכנון אידאולוגי. הוא oriented ליהודים, לא לערבים. ואז הערבים לא יכולים להתפתח, וכשהם בונים – כי גם הערבים צריכים לבנות, לגור, מגורים - -
“האזרחים הערבים רוצים, מתפללים, מייחלים ליום שבו שלטונות המדינה יתחילו באמת לתכנן את היישובים הערביים, להרחיב שטחי בנייה, להמציא פתרונות דיור לזוגות הצעירים.
“לצד זה, הכפר הערבי והעיר הערבית והעיר היהודית בעיקרה – חייבת הממשלה להתארגן, לתכנן ולאפשר בהם בנייה כפי שצריך. אגב, גם יישובים יהודיים לא בונים עכשיו, אבל יישובים ערביים כן צריך, וצריך לאפשר את מה שנעשה, אני מקווה, מאוחר מדי, אבל לבצע תוך כדי האצה.
“התכנון במדינת ישראל הוא תכנון אידיאולוגי ציוני, וכך הוא מדיר ועוין את האוכלוסייה הערבית, עד כדי כך שמדינת ישראל המציאה חוק שהפקיע סמכויות מבית המשפט והעביר סמכויות מינהליות – קראו לו חוק קמיניץ – שמגביר את האפשרות גם לתת קנסות וגם להרוס ביישובים הערביים.
“מה שצריך להבין אותו, שהיציאה הזאת, כדי למחות נגד מה שקורה בגולן הכבוש, חלק ממנה הוא תוצר של הרבה כעסים והרגשת ניצול על הפקעת קרקעות אצל העדה הערבית הדרוזית וגם מחסור אדיר בתכנון ובנייה של כול הכפרים, גם הדרוזים אבל גם הכפרים הערבים באופן כללי שסובלים מהם, וזה גורם להצטברות של כעסים.