“מאחר וההכרעה העקרונית שלי היא שבאכיפה מינהלית זה יועץ, צריך להיות בשלושת הסעיפים הללו.
“לא, זה זה, זה נוהל אכיפה מינהלית. בנוהל אכיפה מינהלית, נוהלי ההתראה המינהלית נקבעים על ידי הרגולטור בהתייעצות באישור היועץ המשפטי.
“כל הסיפור הזה בא לומר שההבדל בין הסמכות המינהלית, שצריכה להיות בידיים של הגורם המינהלי בעל האחריות, ויש לנו גוף שהקמנו שייעץ לו מה בסמכותו ומה לא בסמכותו, לא נכון ולא צודק לשים את זה בידיים של התובע.
“מה שקורה זה שבמקום לטפל בשיפור ובתיקון הזה, שאני רואה בו מעין תנועת מטוטלת טבעית, כך מתפתח החוק, אנחנו במקום להתמקד בזה, מכניסים את עצמנו למסלול שנזקיו לאין שיעור גדולים מהתועלות שיש בו. והסיפור הזה של האכיפה המינהלתית הוא דוגמה מובהקת.
“כל הנושא של עיצומים כספיים, הדמות הרלוונטית שם היא היועץ ולא התובע.
“כרגע הנטייה שלי, ואנחנו כמובן נביא את זה לידי ביטוי בנוסחים שיופצו, שנושא האכיפה המינהלית במישור של עיצומים כספיים, למעט החריגים שדיברנו עליהם, של חוק העבירות המינהליות וחסד"פ, צריך להיות בידיים של היועץ, אפילו לא בכובעו כשומר האינטרס הציבורי, אלא היועץ בכובעו כיועץ, כמי שמתכלל את העבודה המשפטית עבור הממשלה על כל זרועות האכיפה השונות שלה.
“אולי לא תפסתי אותך כי אתה חף מפשע, אבל אז אני יכול להפיל עליך את כל מערכת המינהל הישראלית, רישוי עסקים וכל זה.
“מי אחראי על תחום האכיפה המינהלית. זה נושא רוחב שנעסוק בו, נקדיש לו את הזמן שנדרש, ונמשיך עוד בטבלה על נושאים נוספים.