אלימות פוליטית וציבורית

“תודה רבה. אדוני יו"ר הכנסת, תודה על השותפות ביוזמה הזו; תודה, לימור; תודה, שרון. לפני שאני אגע רגע בחוק, ויש לי הרבה מה לומר עליו, אני רק רוצה להתייחס לפרעות האיומות בביתו של כבוד השופט סולברג ורעייתו וילדיו. כמו שהיא אמרה, ליל הבדולח, ככה היא קראה לזה. כבת של ניצולת שואה, האלימות הגיעה אליה הביתה, וכמו שאמר השיר, שלא השמעתי את קולי, אז כן, לא השמעתם את קולכם בשום פרק בזמן הזה שבו אתם מכהנים כממשלה הזאת, כשיש אלימות נגד התקשורת, כשיש אלימות, כשאתם מובילים את האלימות, נגד היועמ"שית, נגד שופטים, נגד אופוזיציה, נגד תקשורת. והינה, האלימות הופכת הלכה למעשה, כשאתם שותקים ושותקים, וזה מגיע לשופט בית המשפט העליון. ובאמת, כל האנרכיה הזאת וליל הבדולח היא שלכם. אתם, אצלכם.