“אני גורע סעיף עבירה בחוק העונשין. סעיף עבירת השוטטות הוא סעיף סל, סעיף שמטרתו לאפשר לשוטר לעכב ואף להגיש כתב אישום באופן עמום ולא מפורש. אין הגדרת "מי משוטט", מה זה מקום שאינו מתאים לאדם, ועוד הרבה דברים.
“עמימות זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרון החוקיות, ומביאה להפללה של קשת רחבה של התנהגויות באופן שמקשה על האזרח לצפות מראש מה אסור ומה מותר. העמימות מהווה גם פתח לפרופיילינג בעייתי.
“עבירת השוטטות, אם לא ידעתם, חבריי חברי הכנסת, היא הליכה באפס מעשה וללא תכלית, אם היא נעשית בנסיבות מחשידות. היא מהווה בישראל עבירה פלילית.
“הזמנים השתנו, דיני העונשין הישראליים התפתחו והתבססו, וכעת הבשילה העת לביטול העבירה. עבירת השוטטות זכתה לביקורת במשך השנים, בין היתר בשל העמימות שביסודה.
“מטרת החוק המקורית הייתה טובה – מניעת פשע בטרם הוא קורה – אך בפועל, כשנעשו בשנים האחרונות עשרות מעצרים, ואפילו אין נתון על מספר העיכובים, החוק הפך לאפליה סטטיסטית, פרופיילינג.
“לטעמי מי שחוקק את החוק הזה התכוון לסוג מסוים של נערים, שכנראה, כנראה, הציקו לו, לשכונה שלו, לסביבה שלו, והוא העלה את ההצעה הזאת שמדברת על נער משוטט. אז יש בהצעה באמת משום היבטים סטיגמטיים כאלה.
“כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו תומכים בהצעת החוק.
“מכובדי היושב-ראש, הצעת חוק השוטטות היא הצעה חיובית שאנחנו נתמוך בה. גם יש אכיפה סלקטיבית, מה עוד שהאנשים הנוגעים בדבר שייכים לפריפריה – אתיופים, החברה הערבית וכדומה.
“החוק שאני מעלה היום מבטל עבירה מתקופת המנדט. כוח הקיפאון לפעמים יוצר עיוותים בעייתיים; עבירה זו היא אחת מהם. הבעיה בעבירה זו היא דווקא העמימות שבה.