“אז הוא שולח את השר לפיתוח הנגב והגליל, בחור – חבר גם מאוד נחמד, מאוד ראוי, אין לי שום דבר נגד השר וסרלאוף – אבל בכל הכבוד – אני אומר את זה גם לך, עמית, אתה חבר בקואליציה – הזלזול הזה של שרי הממשלה בכנסת, כשאנחנו מקיימים דיון אחרי דיון, פעם אחר פעם, והם מרשים לעצמם לא להגיע לכאן ולענות תשובות, לתת לאיזשהו שר תורן להקריא את זה מהדף, ויאללה, דפדפנו את הכנסת, העברנו את האירוע.
“נמצאים פה יותר מתריסר חברי אופוזיציה. ספסלי הקואליציה ריקים מלבד כיסאו של השר התורן. באמת, בושה לקואליציה.
“ואני באמת פונה, הייתי אומרת שאני פונה לחברי הכנסת, אבל מי שנמצא באולם הם רק חברי הכנסת מהאופוזיציה, שאני בטוחה שיצביעו בעד. אני לא רואה, למעט היושב-ראש, אפילו לא חבר קואליציה אחד.
“קודם כול, אני רוצה לדבר על ראש ממשלת אלבניה שהיה פה – אני חושב, בעיניי, זה ביזיון טוטאלי שכמעט כל שרי הממשלה פשוט לא היו פה. וחלק נכבד מאוד מהקואליציה פשוט לא היה.
“עכשיו, מאחר שזה לא פעם ראשונה שזה קורה, צריך להסב את תשומת ליבה של מזכירות הממשלה לדבר. זה לא מכבד את הכנסת. בהצעה רגילה איכשהו אפשר להבין את ההחלפה. כאשר מדובר על הצעה דחופה, יוזמי ההצעה יכולים להתעקש על כך שהשר שאליו מופנית ההצעה הדחופה יתייצב בפני הכנסת ויסביר.
“שני השרים האלה באופן סיסטמתי מדירים את רגליהם מכל דיון שעוסק בשמירה על העיתונאים וביטחונם.
“אני חושבת, המזכיר, שצריך לקיים דיון בנשיאות על העניין הזה שהשרים לא יושבים סביב שולחן הממשלה. אנחנו יודעים שגם יצאה הערה מהייעוץ המשפטי של הכנסת בנושא. זה באמת לא זה לא יכול להימשך ככה זה פשוט חוסר כבוד ברמה הכי גבוהה.
“אני לא רואה פה את שרת התחבורה ולא רואה את שר האוצר, וזו פשוט בדיחה על תקנון הכנסת.
“לאחרונה יש פה תופעה של מקרים, שמגיע שר אחד ומתחיל להריץ לנו את כל התשובות של כולם. זה לא יכול להימשך בצורה הזאת.
“זלזול כזה עוד לא ראיתי בכנסת ישראל. באמת, זה זלזול בחברי הכנסת, בכנסת, באנשים שמדברים. שר תורן, תפקידו לשבת בתוך הכנסת, לשמוע את הדוברים, להתערב אם צריך להתערב.
“כי זמן להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים יש לכם; וזמן לסגור ערוצי תקשורת יש לכם; ולמנוע ועדת חקירה ממלכתית יש לכם; וזמן לפנטז על הפיכה משטרתית ועל סגירת בג"ץ יש לכם. אבל ללוחמי צה"ל אין לכם.
“אני, רק שאלה: איך ייתכן שבחוק כל כך חשוב, ממשלה שלמה – אולי שני שרים היו כאן – לא טרחו להגיע להצביע בעד החוק החשוב הזה, שכל הבית הזה התגייסנו, גם אופוזיציה וגם קואליציה?
“לתדהמתי אני הח"כ הראשון שהגיע לשם. אתה מסייר באזור הזה. איפה שר החינוך? איפה שר הבריאות? איפה שר האוצר? אנשים שם לא מקבלים – עיר המחוז שלהם פונתה, קריית שמונה.
“במקום לעשות את המעשה הנכון, המוסרי והערכי ולהצביע נגד, בחרו בני גנץ וגדי איזנקוט לא להגיע להצבעה. בעיניי הדבר הזה מזעזע. זה חוסר גיבוי מוחלט לחיילי צה"ל, ללוחמי צה"ל שמחרפים את נפשם ברגעים אלה ממש.
“מה שמצער, שבוועדת החינוך כולם הגיעו לוועדה מלבד נציגי משרדי הממשלה. לא היו נציגים של משרד החינוך, לא היו נציגים של משרד האוצר, וזה בעצם מצער לראות שהכנסת והוועדות מנסות לעשות את העבודה שלהן אבל הנציגות הממשלתית לא מגיעה.
“אני אומרת לך, לא מגיע לאף דיון - - - אתה יודע - - - מוקדם בבוקר, ממש, הכי מוקדם לדיונים, פעם אחר פעם קובעים מחדש – הם לא מגיעים.
“זומנו לדיון, החליטו לא להגיע. הם אומנם שלחו נציג כללי שייצג את כולם, אבל הם עצמם החליטו שלא להגיע.
“אני חושב שזו בושה וחרפה לשרים בממשלה שלא מקיימים את חובותיהם הפרלמנטריות, ועוד כשאנחנו בממשלה שמדברת גבוהה-גבוהה על חשיבות הכנסת וחשיבות הריבונות.
“לא ייתכן שבהצעות דחופות או רגילות לסדר-היום, שזה אחד הכלים הפרלמנטריים החשובים שיש לחברי הכנסת, וחבר הכנסת שוקד על אותה הצעה כבר שבוע לפני כן ועובד עליה כדי שהיא תעבור בנשיאות, אז בסוף, כשמגיע הרגע שלו להניח אותה על שולחן הכנסת, השר מודיע בדקה ה-90 שהוא לא מגיע. זה לא תקין. הממשלה צריכה כן להגיע וכן להשיב.
“אני אומר את זה לשרים הנמצאים כאן – אני מבין את הרעיון של חבלי לידה, הקמת ממשלה חדשה, אבל זו הפעם השנייה שהדבר הזה קורה. אני רואה את זה בחומרה, ואני לא מתכוון לעבור על זה לסדר-היום.