“החוק הזה מתקן עיוות מתמשך, של העמסת עלויות טיהור על תעריפי המים החקלאיים, והחוק הזה ישנה את פני החקלאות הישראלית. המדינה עומדת נחושה מאחורי החקלאות והחקלאים.
“במשך שנים הם נאלצו להתמודד עם מחירי מים לא הגיוניים, שנקבעו על בסיס שיקולים שאינם לוקחים בחשבון את צורכי החקלאות ולא יוצרים ודאות ארוכת טווח עבור המגזר הזה.
“בנוסף, כפי שציינתי, לאורך השנים, תעריפי הקולחים שנקבעו לחקלאות לא שיקפו את עיקרון "המזהם משלם", אלא הטילו את עלות הזיהום על מי שלא יצר את אותו זיהום. כלומר, על החקלאים. הוועדה סברה כי אין הצדקה להטיל על החקלאים עלות זו.
“אנחנו מוכרחים לייצר מציאות שבה המים אינם מגבלה, והחוק הזה מטפל בשאלת עלות המים בקצה לחקלאי.
“עם זאת, על אף החשיבות של החקלאות המקומית לביטחון מזון ולהתמודדות לאומית במשברים ומצבי חירום, מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, הגורם המוסמך לקבוע כללים לחישוב עלות המים, משאב חיוני לגידולים חקלאיים, אינה מחויבת לקידום החקלאות ולביסוסה ואינה לוקחת בחשבון את התועלת החיצונית של החקלאות, את תרומתו הגדולה של הענף למשק המים הארצי או את חלקה היחסי של החקלאות בצריכת מים שפירים.