“אולי מישהו אחד מהשמאל שבאמת אכפת לו ממה שקורה במערכת החינוך, שבכפר עקב יש אפס בקרה ואכיפה של משרד החינוך, שלומדים בתוכניות הלימוד של הרשות הפלסטינית.
“כי אם יש לך את המשאבים לחינוך, אם יש לך את המשאבים לרווחה, יש לך את המשאבים לתשתיות, יש לך את המשאבים לעניין של השיכון ושל הבנייה ושל ההיתרים, אז בטוח בסופו של יום יש לך את המשאבים שהאזרח ישלם את מה שחובה עליו, ואגב חינוך, החינוך זה לחנך לערכים ולא לבוא לבתי ספר ערביים כדי להסית, כדי לעשות מהומות, כדי בסוף לעלות בסקרים.
“ברוך השם, יש, אני שומע כבר ניצנים של ערבים שפויים, שמתחילים להבין שצריך לשנות את הגישה החינוכית.
“אתה לא אתה לא נוסע כמו פרא אדם בכבישי מדינת ישראל; אתה לא נוסע בלי רישיון; אתה לא מתחמק מבתי המשפט. הכול מתחיל בחינוך, בסדר? הבעיה המרכזית של ערביי ישראל דווקא – ודווקא עכשיו משנות האלפיים, או נגיד את זה מ-1995 – היא הנהגה שלא דואגת לחינוך, אלא דואגת לזרוק את האחריות על האחרים.
“לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שמשרד החינוך צריך להסתכל על בני החברה הערבית, על התלמידים בחברה הערבית, בצורה אחרת, לשפר את ההישגים שלהם במיוחד בנגב, כאשר אנחנו רואים שיש מחסור במסגרות. ואז אנחנו נסתכל על כל הנושאים שקשורים לתחרות הבין-לאומית. תודה, אדוני היושב-ראש.
“אני ואתה, נתניהו, יודעים שהדרך לטפל בפשיעה בחברה הערבית, כדי שדור שלם של ילדים ערבים ילמדו להשתלב בחברה דמוקרטית, סובלנית, שמכבדת את החוק, מתחילה קודם כול בהשקעה בחינוך שלהם. מערכת חינוך שמלמדת לערכים האלה, מערכת חינוך שנותנת להם כלים להצלחה אישית וכלכלית בעתיד, מערכת חינוך שיודעת להצמיח גיבורים במדע וברפואה, גיבורי ספורט, גיבורי תרבות ואומנות, שיהוו מודל לחיקוי לדור הבא. שיודעת להצמיח אזרחים ישרי דרך, שמחים בחלקם.