“אני לא יודעת האם ממשיכים לתת שעות עברית בזמן חירום. אולי זה הזמן להפעיל אפליקציות ייעודיות לילדים לחיזוק העברית.
“ייצרנו רפורמה שלמה רחבה בעברית. כל זה היה לאחר שחיזקנו את האולפנים הממשלתיים. אז יש מנעד רחב ללימודי עברית. אנחנו נמשיך לחזק את לימודי העברית גם בחו"ל, כי אנחנו מוצאים בכלי הזה כלי מעודד עלייה, ואנחנו ניקח את הדברים הטובים שעשו קודמינו ואנחנו נשפר עוד את הדברים האחרים.
“הצעת החוק הזאת עוסקת בתיקון בחוק סל הקליטה, התשנ"ה–1994, ומכניסה לתוך החוק הזה את החובה המינימלית של המדינה, מדינת ישראל, לספק לעולה חדש זכאות ללימוד של לפחות 500 שעות עברית, בתנאים ובמבחנים שיקבע שר הקליטה.
“ואז אני מסתכל מה עושים בדברים אחרים; אז דווקא כשאנחנו נמצאים בשלב שבו מה שנשאר מיהדות מדינות ברית המועצות לשעבר עולה לישראל בגלל המצב שם, אז הם נתקלים כאן בתורים לאולפנים. והממשלה הזאת לא מצליחה לסגור הסכם שכר עם 500 מורי אולפנים. דווקא בתחום של לימוד העברית, שהוא קריטי לקליטה כאן והוא קריטי גם לחיבור של העולים להוויי במדינת ישראל ולחיים כאן ולמורשת כאן – אני יודע ששרת ההתיישבות קיבלה הרבה מאוד תקציבים לחיזוק הזהות היהודית.
“עולים אלו לא מצליחים לעמוד בתנאי הסף הזה, כי המדינה לא מצליחה לקדם תהליך מהיר בלימודי השפה, עולים רבים ממתינים ארבעה עד שישה חודשים לפתיחת הכיתה באולפן.
“אלעזר, אני רוצה להגיד לך תודה שבזכותך הילדים שלי יהודים. אמרתי לה: איך? היא אמרה לי: הייתי חיילת בצה"ל והציבו אותי בגוף הביטחוני הזה, וכאן, בגלל שהייתי חיילת, הציעו לי את קורס נתיב.
“אבל יש 540 מורים שנפלו ברפורמה והיום הוא קיים עליהם דיון, ומגיע לו גם על זה יישר כוח גדול.