“אנחנו רואים שגם אחרי שלוש שנים של מלחמה, של פינויים, של פגיעות בבתים, עדיין למדינה אין איזשהו נוהל או מערך שוטף וחלק לפינוי אוכלוסיות מוחלשות. אנחנו רואים שיש לנו בעיה עם קשישים, אנחנו רואים שיש לנו בעיה עם בעלי מוגבלויות, וזה תמיד יוצר איזשהו ואקום שאין לו פתרונות.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מיגון כלל האוכלוסייה, ובפרט האזרחים הוותיקים ואנשים עם מוגבלות הוא משימה לאומית הדורשת פתרון עומק בין-משרדי ארוך טווח, שלצערי, לא נעשה עד היום.
“זה יישוב שיושב על גבול לבנון, ואין להם ממ"ד שהיא יכולה להגיע אליו. בכפר יובל נשארו בסך הכול שתיים או שלוש משפחות, שלא זכאיות לממ"ד לפי ההגדרות, כולן או עם מוגבלות פיזית או מגבלה אחרת שלא מאפשרות להן ללכת למיגון התקני.
“אין תוכנית לאומית מסודרת לפינוי ומיגון, אין החלטת ממשלה בעניין, אין הנחיות, אין תקציב, אין כתובת. והלב לא יכול לשאת את זה יותר.
“הדבר הזה צריך לבוא בצורה מסודרת מהבית הזה, מממשלת ישראל, להקים צוות שידע למפות, ידע לסייע לאותה רשות. מדובר במספרים מאוד-מאוד גדולים, חוצה את המאות אלפים, של אוכלוסייה שנדרשת לסיוע כדי להגיע למרחב מוגן בשעת מלחמה.