“אני מזכיר שהצעת החוק הזו מכוונת למינוי פוליטי של יועץ משפטי, ובמהדורה הנוכחית הוא גם התובע הכללי. זה חוק למינוי תובע כללי פוליטי במדינת ישראל, זו משמעות החוק.
“זה סעיף, חשוב לי להסביר אותו בנפרד, מאחר ואנחנו מגדירים עכשיו את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה באופן שונה, איך שהוא מוגדר נכון להיום, רק הולם שאופן המינוי ייקבע באופן שונה בהתאם לתפקיד.
“האם לגיטימי שממשלה תקבל החלטה לשנות מדרך מינוי א' לדרך מינוי ב' ואחרי כמה שנים המחוקק יגיד לה המחוקק, או שהיא תגיע בעצמה למסקנה שהיא טעתה והיא רוצה כמו שבספר הושע, אומרת "אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה".
“הסעיף הזה אומר שהם ייקבעו איך לבחור אותו, וזה מצג שווא. זה לא כתוב בחוק בצורה מפורשת, כולנו מבינים שכך יהיה.
“מה את מציעה, לבטל את המגן הציבורי והתובע ולשים רק יועץ משפטי שממונה על ידי הממשלה? רעיון לא רע, אחשוב על זה.
“היועץ הוא הדמות המשפטית הבכירה במדינת ישראל. ובתוך המדינה אני לא מתייחס למשנה בדרך כלל, אלא אם כן יש סיבה מאוד מאוד מיוחדת שזה יהיה רחוק מאוד מהדרג הפוליטי באשר הוא בכללותו, לא מהשר.
“הסעיף הזה הוא סעיף ישן בחוק הבחירות, והוא נחקק כאשר היועץ המשפטי מונה בדרך שהיא מינוי ישיר של הממשלה, גם היה במקרים מסוימים אפילו דמות פוליטית על מלא.
“כן ביקשתי פעמים רבות, ואני אעמוד על זה, על הנושא של: אני רוצה שנחשוב דרך הפריזמה של סעיף פלוני כמה נורא שאנחנו ממנים את היועץ באופן פוליטי – את זה אני לא מוכן לפתוח. האם כתוצאה מזה יאמינו לו יותר בבית המשפט, כן או לא? זו שאלה אחרת.
“כי אותו יועץ משפטי אחרי חקיקת החוק הזה, ולא יעזור שום דבר, הוא ידו הארוכה של הממשלה, הם ימנו אותו, הם יפטרו אותו, הם יעשו מה שהם רוצים, כי הוא ידה הארוכה.
“לגבי התפיסה שבאה ואומרת שהייעוץ המשפטי הוא גורם לעומתי שצריך להיות מנותק והממשלה לא יכולה למנות אותו, ואם הממשלה ממנה אותו אז הוא לא יכול לבצע את תפקידו, סקרנו ארוכות גם את הנושא של המשפט המשווה, גם את ההיסטוריה של מדינת ישראל.
“אפשר לדבר על זה גם בנושא בחירות, אבל בסופו של דבר זה מקרה פרטי שנוגע לשאלת הבסיס אם היועץ המשפטי הוא שומר סף או הוא עורך הדין של הממשלה.
“ולמרות התשתית העובדתית, שיש בה נסיבות שעשויות לפגוע במינוי, הוא מחליט, אני קובע – הרי הסמכות תהיה בידיו – האם אתה לא רואה איזה ניגוד עניינים?
“מה יחליט אותו פרקליט פוליטי שאתם תמנו לשמש כיועץ משפטי לממשלה? מה יקרה כשהזכויות שלנו יתנגשו עם האידיאולוגיה הפוליטית ההומופובית שלכם?
“לא מעניין אותי שזה חוזר על עצמו אלף פעמים, כי הנושא של הפוליטי, דיברנו ארוכות, ישיבות ארוכות על הטענה המשתמעת שרק במדינת ישראל, אם אתה מפקיד דמות פוליטית, אגב, המינוי פה הוא לא פוליטי, הוא לא פוליטיקאי, הוא אדם שממונה על ידי הממשלה, כמו היועץ המשפטי לממשלה. דיברנו: ברק, שמגר.
“זאת אומרת, אם מחר בבוקר נקבע שאותו יועץ משפטי ימונה כמו שמונו ברק, שמגר ואחרים, לכאורה כל הבעיות האלו יהיו קיימות אותו דבר כי המינוי יהיה על ידי הממשלה עם יכולת פיטורים ולכן כל שאלת אופן המינוי לא קשורה לשאלת הפיצול.
“אני טוען שכאשר החקיקה נתנה לממשלה חירות כמעט מוחלטת, וזה גם מה שטען פה לבונטין בדיונים, כולל המחקרים והוועדות הבין-לאומיות שהגיעו למסקנות דומות כאלה, כאשר אתה בוחר לעצמך את עורך הדין ובידך אפשרות, לפי אגרנט, להחליף אותו מתי שאתה רוצה, אתה נוטה יותר להקשיב לו ולכבד את עמדתו כעצמאי ולהקשיב לו מאשר סיטואציה שבה נכפה עליך הר כגיגית.
“אני מסתכל היסטורית, עשיתי הרבה עבודה בשביל למפות את היועצים המשפטיים לדורותיהם, כתבתי על זה, אני ככה חושב, יכול להיות שאני טועה, אבל חלק מהסיפורים שאת סיפרת היו על רובינשטיין, שעמד לימינך כחומה בצורה, חלק היו על מזוז, זה מצוין בעיניי לסתור את הטענה שאת העלית כי מזוז מונה בשיטה של ועדת איתור כביכול פחות פוליטית, ורובינשטיין בהחלטה פוליטית של הממשלה, מאה אחוז שיקול דעת.
“החוק הזה לא משנה שום תרבות, החוק הזה, להיפך, הוא הדבר הכי דומה למה שהיה בוועדת אגרנט והכי דומה, בוודאי בכל הנוגע לתפקיד הייעוץ וייצוג האינטרס הציבורי, ואני מקווה מקווה שכתוצאה משינוי החקיקה הזה, שיהפוך את המגמות התרבותיות הרעות, את הרוחות הרעות שנשבו במהלך השנים האחרונות, שנמצא את עצמנו עם יועצים משפטיים מהסוג שהיו פעם, שהם היו מצד אחד מינוי של הממשלה, דמויות משמעותיות, רציניות, שגם ראו לנגד עיניהם את האינטרס הציבורי וגם ראו לנגד עיניהם את חובתם ותפקידם, גם להיות עורכי הדין של הממשלה וגם לעשות את זה בעצמאות, וגם להבין שבסופו של דבר הממשלה היא המייצגת בצורה הנכונה ביותר והטובה ביותר את קו המגמה שהציבור מעוניין בו.
“אני חושב ששמגר וברק שפעלו בימים שלפני הפסיקה שנותנת לחוות הדעת שלהם יותר מעמד מאשר אגרנט ומונו בדרך של אגרנט היו היועצים המשפטיים החזקים והמשפיעים ביותר, שומרי זכויות האדם, המחדשים ביותר, והם עשו את זה למרות ששיטת המינוי שלהם הייתה דומה יותר למה שאני מציע, למרות שחוות הדעת שלהם הייתה מחייבת בדיוק כמו שאני מציע, דהיינו משקפת את הדין עבור כל הרשויות כל עוד לא קבעה הממשלה אחרת.
“יש משמעות לאופן המינוי כשאתה מדבר על האינטרס הציבורי. באינטרס הציבורי יש כמה וכמה חיקוקים, יש למעלה מ-200 כפי שהראו בייעוץ המשפטי, שהם חלק מהתפקיד של היועץ המשפטי כפי שאנחנו מכירים אותו היום.
“זו מטרת הדיון היום, להבין מי מבין שני בעלי התפקידים שיצרנו היום, ואולי אחרים שנמצאים ברקע של החוק הזה, הדמות הנכונה ביותר לזהות אינטרסים של המדינה ואינטרס ציבורי במנותק ממה שאומרת לה הממשלה.
“בשל העובדה שהחוק לפנינו – יהיו לנו ויכוחים – היועץ המשפטי במודל המוצע הוא יועץ משפטי שהממשלה ממנה אותו, בהכרח ימנו אותו אנשים פוליטיים. יש שם אובר רולינג על ההחלטות שלו במסגרת של החוק הזה.
“שהחוק הנורא הזה שהבאת לפה יקבל לפחות את הממדים הנכונים, שיישאלו השאלות הנכונות על הפערים הגדולים באינטרס הציבורי, על זה שלא יהיה מי שישמור על האזרחים פה, עם יועץ משפטי שיהיה מינוי פוליטי, שיחליט על עבירות, ואתה הולך למקום האישי.
“לכן האמירה כאילו המנגנון הקיים יצר לנו שב"כ לא פוליטי, שב"כ ממלכתי, שב"כ מאוזן, ואם עכשיו, כמו כל מדינה דמוקרטית בעולם, היועץ המשפטי יהיה דמות שממונה – אגב, לא פוליטיקאי כמו בחלק ממדינות העולם שזה פוליטיקאי ישיר אלא ממונה באופן פוליטי – כל מערך האיזונים משתנה וכל הדברים הנפלאים שהתרחשו בשב"כ תחת עינו הפקוחה משפטי הלא פוליטי פתאום יפסיקו לקרות?
“המטרה מבחינתי בהצעת החוק היא לא לשנות את הדבר הזה מלבד החלפת דרך המינוי ופיטורי הקודקוד ומערכת היחסים בינו לבין תחום הייעוץ והייצוג, לא מעבר לזה.