“זאת הפעם הראשונה בעולם שממנים שר ביטחון למדינה כדי לפגוע בביטחון. אני לא מכירה מצב כזה. מינוי שר ביטחון כדי לחוקק חוק השתמטות. מינוי שר ביטחון כדי לבצר את הפקרת החטופים. מינוי שר ביטחון כדי להאריך את המלחמה בלי סיבה ביטחונית.
“בהסכמים הקואליציוניים ניתנו סמכויות מרחיבות לשר ביטחון ב', ובפועל, כמו שניבאנו, ראינו שאין יכולת להכיל שני שרי ביטחון באזור עתיר אתגרים ביטחוניים ולפגוע בעקרון אחדות הפיקוד.
“מקורה של הצעת החוק, אדוני, היא בשתי הצעות חוק פרטיות נפרדות שמוזגו כך שההצעה הממוזגת כוללת שני תיקונים: בתיקון הראשון מוצע לתקן את חוק-יסוד: הממשלה ולקבוע לראשונה כהוראה של קבע כי בנוסף לשר הממונה על משרד ניתן יהיה למנות שר נוסף במשרד. השר הנוסף אחראי על תחומי הפעילות שנמסרו לו בכפוף לשר הממונה.
“אבל מה שאנחנו רואים – שני שרים במשרד זה על הכיפאק, רק כשהכפיפות ברורה, כשיש שר משני ושר ראשי והשר המשני כפוף לחלוטין לשר הראשי. וזה לא נראה שזה מה שהולך להיות במקרה הנוכחי.
“ההסכמים הקואליציוניים הם דברי ההסבר האמיתיים להצעת החוק, ודברי ההסבר המקוריים שנכתבו בהצעת החוק הם הסוואה והונאה.
“בסדר, מבין את ההיגיון, מבין את הצורך, צורך פוליטי, זה לגיטימי, אבל מראש ללכת למערכת יחסים כל כך חולה, כל כך בעייתית?
“מה שאנחנו עוסקים בשבוע הזה, בטרללת הזאת של להוסיף עוד שר נוסף למשרד הביטחון, שאף אחד לא רוצה, הנה, פגשתי – עזוב, בלי שמות.
“פה יש שאלה של סמכות ואחריות, מי כפוף למי, מי נותן דין וחשבון למי, מי יש לו את המילה האחרונה. והדברים האלה הם מאוד מאוד בעייתיים.