“בלי חיילים אין ביטחון. על מה אתה מדבר? אטמת את האוזניים, ואז הגיע 7 באוקטובר. אתה עונה לי כמה בחורי ישיבה חסרים? אפשר ללמוד תורה ולהילחם. אתה עונה לי על מניין יגיעו הלוחמים ב"חסרים תלמידי ישיבות"? תגיד, כמה מנותק אתה יכול להיות?
“ושמם יימחק כל עוד אנחנו כאן, כי זה גורלם – איתם אני לא רוצה אחדות. עם כל מי שמבין ומאמין שהמדינה הזאת היא של כולנו – כשאנחנו יצאנו להילחם ב-7 באוקטובר אף אחד לא שאל במי הם טובחים. שכונת מישור הגפן לידנו, בואו נאמר את האמת, רובה ככולה מצביעים של אביגדור ליברמן. רצתי לתוך האש כי זה האחים שלי; אלה לא האחים שלי – האיש הזה שם, עופר כסיף, לא אח שלי. איתו אני לא רוצה אחדות, הוא בוגד. ולכן, אני אומר כאן בצורה הברורה ביותר: אחדות איננה אחידות. אני מברך את ראש הממשלה על כל יוזמה שמגיעה, אבל לא להתכופף ובעיקר לזכור מי מכר את הילדים שלנו. תודה רבה.
“הופתענו, הוכינו ביום נורא, ב-7 באוקטובר. אבל מאז מדינת ישראל קמה מחדש, כמו עוף החול. קמנו מהשבר, מהכאב, מהאפר, והשבנו את ההרתעה, את החוסן, ובעיקר את ההבנה העמוקה מי אנחנו ומה עלינו לעשות כדי להבטיח את עתידנו – כי אם אין אנחנו לנו, מי לנו?
“יהודי העולם מסתובבים ובעצם מהווים שגרירים של מדינת ישראל, ומובילים את חזונה של מדינת ישראל – כפי שגם נאמר – בימים טובים, עם העוצמות שיוצאות מכאן. אני חושב שאירועים כאלה גם מוכיחים שמדינת ישראל לעולם לא תזנח את המרדף אחרי אלו שפוגעים בבני עמה. ראינו את זה מאז 7 באוקטובר, שהזרוע של מערכת הביטחון מגיעה וגובה מחיר מאותם שפוגעים באזרחי מדינת ישראל בעולם ובתפוצות, ובכל מקום שהם יהיו.
“אז אמור לי, אדוני יושב-ראש הכנסת, לאיזה נאום של ראש הממשלה עלי להאזין, לזה שנאמר היום בהר הרצל, ובו הוזכרה גבורתם של חיילי צה"ל ב-7 באוקטובר, או לנאום מלפני שבוע שבו ראש הממשלה אמר שהגיבורים הללו נלחמו בפלסטינים עם כפכפים. למי להאמין, לנתניהו של מסיבת העיתונאים – הפופוליסטית, התעמולנית, השקרנית, המנותקת מהמציאות – או לנתניהו של היום, שכולו במתק שפתיים מדבר על גבורת הלוחמים.
“האסון של ה-7 באוקטובר וכל מה שקרה מאז לא קרה למגזר אחד, הוא קרה לכלל הציבור בישראל.
“תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, גברתי השרה, גברתי השרה, אני לא יודע איך אנחנו חזרנו כל כך מהר לשיח הזה. כאילו לא קרה כלום, כאילו 7 באוקטובר לא היה, כאילו עשרות אלפי חיילים לא נלחמים ממש ברגע הזה, ושוב חזרנו בדיוק לאותו מקום: ביזה של הקופה הציבורית, קמפיינים שמתנהלים כל הזמן, ממשלה בתוך הממשלה.
“אירועי 7 באוקטובר הם תזכורת לכך שהעוצמה הגדולה ביותר שלנו היא לא הגדר, אלא האנשים שחיים מאחוריה; העוצמה שלנו נובעת מהרעיונות שאנחנו מאמינים בהם, מערכים של מגילת העצמאות, מחזונם של נביאי ישראל.