“הנתונים הרשמיים של אגף השיקום חושפים מציאות מטלטלת, אלפי פצועים חדשים נקלטו מאז פרוץ המלחמה וכמעט מחציתם, כ-43%, מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט-טראומה.
“היו לכם 1,000 ימים, 1,000 ימים שבהם יכולתם לטפל ולחזק את אגף השיקום, שקורס תחת העומס; עובדים ועובדות מסורים שנמתחו עד קצה היכולת שלהם, שחודשים רבים הם מתריעים כאגף על סף קריסה.
“משכך, אני חושב שהצעת החוק היא באמת חשובה, והיא נוגעת בנושא שמצריך הסדרה וטיפול. יש לו כמובן גם היבטים תקציביים וכו', שצריך יהיה להסדיר אותם.
“האשפוז לא תועד, ולא דווח כראוי במסגרת הצבאית, למרות שהייתה רציפות. בזמן שהוא במילואים כבר האשפוז התקיים.
“תגדילו רגע ראש, תראו את התמונה הגדולה, תבינו שהחייל הזה נפצע כתוצאה מהשירות הצבאי שלו, וזה מחדל שלכם שאתם שחררתם אותו כשהוא סובל מפוסט-טראומה.
“כמי שמלווה, מכיר ומבקר את מייצגי הלומי הקרב וסובלי הפוסט-טראומה, אני אומר לך שהתקציב זה לא השיח. צריך להכין פרוגרמה מתאימה, שתדע להכיל ולהבין את הצרכים האמיתיים שלהם ושל בני משפחותיהם, וזה יוכל לבוא לידי ביטוי אם אנחנו נעלה את זה על סדר-היום הציבורי, נבקר אותם, נלווה אותם, נקשיב להם.
“7,000 נפגעי פוסט-טראומה יש במלחמה הזו, ואנחנו לא מצליחים להעלות את תקציב לטיפולים נפשיים מ-1,500 ל-5,000 שקל.
“כמעט 90% מהנענים שנענו לסקר לא פנו לקבלת טיפול. כלומר, בכלל לא פנו לקבלת טיפול לא כי הם לא היו צריכים את הטיפול, אלא כי הם מאוד מאוד פחדו שהם לא ימצאו – אני מסיימת – כי אין לאן לפנות, הם לא יודעים למי לפנות, או שהם פנו והתור מאוד מאוד ארוך.
“ואז היא מסיימת, שירה האהובה, הגיבורה, והיא פונה אלינו, אל חברי הכנסת ואל השרים ואומרת: לכם יש את הכי הרבה כוח לעזור. לעזור בהתמודדות היומיומית המורכבת של הפצוע ומשפחתו.
“פוסט-טראומה מבחינתי זה קרב לכל דבר, והקרב הזה, כמו כל קרב, גובה מחיר כבד. עלינו להשקיע את מרב המשאבים בטיפול בחיילים השבים משירות ולספק להם את כל הכלים והתמיכה הנדרשים כדי להתמודד עם הקשיים.
“היום חייל שמשתחרר משירות מילואים או סדיר והוא מרגיש מצוקה, הוא צריך לקחת עורך דין. ואתם יודעים שברפורמת נפש אחת יש האפשרות הזו לסיוע משפטי, אבל החלטת ממשלה 4088, אם איני טועה, מונעת העברת תקציבים.
“תודה רבה, אדוני היושב-ראש, הצעת חוק שהייתה לי הזכות להציע ושאליה הצטרפה חברת הכנסת מיכל וולדיגר היא הצעת חוק שבאה לענות על צורך קורע לב – התופעה ההולכת ופושטת של חיילים שחוזרים מעזה ועכשיו גם מלבנון בפוסט טראומה קשה מאוד.
“אנחנו מדווחים על תסמיני פוסט-טראומה מחריפים וחריפים, קושי לחזור לשגרה, עלייה בהתמכרויות. אתם יודעים שאפילו היום, עשרה חודשים אחרי האסון, עדיין יש ניצולים שלא יצאו מהבית מאז אותו היום.
“הצעת החוק הזו שעומדת בפניכם עושה בדיוק את זה. הצעת החוק בונה מערכת שלפני הכול תקבל, תחבק ותטפל במי שצריך. בשלב השני, תסייע בהליך הביורוקרטי הקשה שעומד בפני המטופלים.
“אבל צריך להבין, בן אדם שחווה כרגע פוסט טראומה, בטח אחרי הלם קרב, שנמצא באיזשהו מצב פסיכוטי – אין לאן לקחת אותו. לא באופן מידי. אין איזה חדר מיון ששנייה יקבל אותו כדי לטפל בו, להעריך אותו, להבין איפה הוא נמצא, איך צריך לטפל בו.
“בגלל זה בדיוק אני נאבקת להעביר את הצעת החוק שלי על מרכזי טיפול בפוסט-טראומה, לצערי עדיין ללא הצלחה. הדבר הזה הוא קריטי עם עשרות אלפי פוסט-טראומטיים, בלי יכולת לטפל בהם ולשקם כרגע.
“גם ככה מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, כפי שאתה יודע, בכנסת זה עולה פעם אחר פעם, שמדינת ישראל לא נמצאת איפה שהיא צריכה להיות מבחינת הטיפולים הנפשיים, בלי האסון שעשרות אלפי אנשים יצטרכו טיפול.
“הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – שימו לב, מה אני מבקש בהצעת החוק. מה חשוב לעשות. כל מה שאנחנו מבקשים הוא סיוע לבן משפחה של נכה הפרעה של פוסט-טראומה.
“אני מציע כי בן משפחה של נכה שדרגת נכותו היא 30% לפחות, בשל פוסט-טראומה, יהיה זכאי לסיוע מיוחד ולסיוע נפשי, כפי שיקבע שר הביטחון.
“כשמתחיל בן משפחה עם פוסט-טראומה, חייב לדבר. וכשהוא מלווה עם ההורים שלו, ואנחנו רואים את הבכי ואת השבר, מן הראוי שנתייחס לתופעה הזאת, ולפחות נכפיל את מספר הטיפולים לילדים.
“המצב הנוכחי, לצערנו הגדול, מוליד עוד ועוד מקרים של פוסט-טראומה. אנחנו פוגשים אותם בוועדות. אנחנו פוגשים את זעקות השבר של המשפחות. אנחנו פוגשים את זעקות השבר של הילדים.
“משרד הביטחון רואה חשיבות רבה בסיוע למתמודדים עם פוסט-טראומה ולבני משפחותיהם, ובהתאם לכך, נותן כבר היום סיוע משמעותי לבני משפחה של נכי צה"ל להם דרגת נכות כוללת בשיעור של 20% לפחות, והמוכרים בשל פוסט-טראומה, פגיעה נפשית או פגיעת ראש.
“הצעת החוק הזאת באה מהמסר של המשפחות שאנחנו פוגשים, שזועקות ואומרות, חבריא, אנחנו צריכים להרחיב את מעגלי הטיפול ולהעלות את התעריפים.
“בהצעת החוק – ואני חוזר על זה – לא ביקשתי לציין סכומים; לא ביקשתי לציין תקציבים; אלא ביקשתי שכנסת ישראל תבקש משר הביטחון, תורה לו בחוק. אדוני יישב עם הצוותים שלך והרחיבו את מעגל התמיכה.
“מלחמת חרבות ברזל העלתה למודעות הציבורית את החשיבות הרבה של מתן מענים נפשיים לכלל הציבור במדינת ישראל, במעגלים השונים. משרד הבריאות ומערכת הבריאות כולה, מייד עם תחילת המלחמה, הרחיבו באופן משמעותי את המענים שניתנים בבריאות הנפש ומותאמים לצרכים.
“אז כן, אני מבקשת מכל הגורמים שיתחילו לפעול ביתר שאת – פעלו טוב, אבל להמשיך לפעול, ועוד יותר – כדי שלא נגזור על עשרות אלפי צעירים אהובים חיים של אומללות וכאב, שמובילים לעיתים לתהומות עמוקים בתחומים רבים במהלך החיים.
“אבל כעת אנו חייבים תוכנית אחרת, אנו זקוקים לתוכנית שתפנה אקטיבית לכל אחד ואחת שנפשם נפגעה, ותברר איתם כיצד ניתן לסייע להם.
“אנחנו מדברים על פלח אוכלוסייה לא קטן שחי בפוסט-טראומה מיידית, תמידית, בלתי נסבלת – והם איפשהו מעבר להרי החושך, הם איכשהו לא באמת חלק מאיתנו.