“הפגמים נובעים גם מזה שלא התקיים דיון מהותי על הנושא, שזה פגם שהוא גם בפני עצמו מעבר לזה שזה נושא חדש, ונושא חדש מהסוג הזה בסופו של דבר, כשייבחן הליך החקיקה בכללותו- -
“מה שאני הבנתי שהכנסת בבואה אני מניח לבג"ץ, כי אין מה לעשות, זה כנראה ילך לשם כי אתם עושים עבודה כל כך טובה, הקואליציה, אז הכנסת באופן חד משמעי תצביע על פגם מהותי, פגמים מהות גם בפרוצדורה, גם בדיונים וגם לדברים האלה. פגם מהותי בחקיקה, רק שאלה.
“ההבחנה היא בין פגם היורד לשורש הליך החקיקה לבין פגמים שאינם יורדים לשורש הליך החקיקה. שורת הפגמים שאני עצמי עמדתי עליהם בעל פה ובכתב היא רבה. אנחנו נחזור ונציף את כלל הפגמים האלה.
“ולבסוף, אם חושבים שיש כאן תכלית לחקיקה אחרת לגמרי ממה שהובא כי יש צורך שעה, אז מעבר לבעייתיות בהליך החקיקה שעמדתי עליה כאן, שבעיניי היא בעייתיות קשה מאוד שתלך לאורך הדרך והיא מתלבשת גם על חוות-הדעת הקודמת שלי, ועל הפגם בהליך שעמדה עליו היועצת המשפטית לממשלה – אם ישנו צורך כזה, אז חובת הוועדה לקבל על כך את מלוא הנתונים שיש צורך כזה, שנדרשת התכלית הזאת, שיש כאן תכלית חדשה שחייבים לתת לה פתרון מיידי ושיש לכך נתונים, בדומה לחוות-הדעת הקודמת שלי.
“במקרה של החקיקה הממשלתית הזו היו במהלך הדרך פגמים מהותיים. רשות האסדרה ישבו פה בדיונים וציינו ארבעה פגמים מהותיים שהיו. אחרי משא-ומתן ושיח עם משרד התקשורת הם הגיעו לפגם מהותי אחד.
“כבר עתה אציין כנדבך לעמדתי כי הכנת הצעת החוק הזו בוועדה הלא מוסמכת תוך עקיפת ועדת הכלכלה תהווה, כמה ספרנו? כבר שני פגמים? הנה הפגם השלישי, תהווה פגם בהליך החקיקה וכאמור גם פגם בהחלטת ועדת הכנסת.
“יש פה פגם היורד לשורשו של ההליך ויש פה פגיעה קשה וניכרת בעקרונות היסוד של הליך החקיקה במשטר הפרלמנטרי והחוקתי של ישראל מכיוון שעוצמת הפגיעה בערכים המהותיים של המשטר המהותי היא הקובעת ולא רק הפרה פורמלית של תקנון הכנסת.
“הדבר הראשון הוא חוות הדעת שלי שניתנה כאן בוועדת הכנסת, והצביעה על פגמים בהעברת הצעת חוק מסיבית בתחום התקשורת לוועדה מיוחדת, וכן על חשש מפני השפעת יתר של שר התקשורת ומעורבות יתר שלו בדיוני הוועדה.