“זאת אומרת, יש חוק, יש פסיקה של בג"ץ לגבי הדרך לפרש את החוק, זה לא מתאים לכם, אז עוצרים הליכי בחירות, משנים את הכללים תוך כדי, ולזה קוראים "קושי יישומי".
“הדבר הזה מאוד מאוד בעייתי מבחינה דמוקרטית, ולכן הצעת החוק מבקשת בצורה מאוד פשוטה לקבוע שרק הוראה ששוריינה בחוק-יסוד מקנה לבית המשפט אפשרות לבטל אותה; בית המשפט יכול לבטל אותה רק בהרכב מלא של כל שופטיו – 15 שופטים, פה אחד.
“בעצם יצרנו פה מנגנון שמאוד מקשה על ההתגברות, שאומר שבעצם צריך שתי כנסות ברוב של 61 כדי להפוך הוראת התגברות לקבועה.
“אני מבלה הרבה שעות בשבועות האחרונים בוועדת החוקה, ושמענו הרבה מאוד את יושב-ראש ועדת החוקה, את שר האוצר, את שר המשפטים, שמדברים על הדברים שבאמת מפריעים להם באיזון שבין הרשויות, אבל כשמזקקים את זה ברמה מקצועית אמיתית, אדוני היושב-ראש, הפתרון למצוקה הזאת של האיזון בין הרשות המחוקקת לשופטת היא פשוטה. היא פשוט לחוקק פסקת התגברות ולהגיד שבנסיבות מאוד מסוימות יכולה הכנסת להתגבר על פסק דין, כמו שמקובל בעולם, ובאמת אז הדיון היה בזירה מאוד מקצועית של באיזה רוב עושים את זה, באילו נסיבות עושים את זה.
“באה הממשלה הנוכחית, ואומרת: אני מסרבת לדון בחוק-יסוד: חקיקה. אני מסרבת להחליט מהו חוק-יסוד. חוק-יסוד זה כל דבר שאנחנו, תסלחו לי על הביטוי, תוקעים בו את המילה "יסוד".
“עכשיו, יכולה להיות ביקורת על מערכת האיזונים והבלמים במדינת ישראל, והביקורת הזאת יכולה להיות עם פסקת התגברות – וזה נושא שצריך לדון עליו ולדבר עליו, והנושא יכול להיות בדברים אחרים.
“החלטת בג״צ בנושא חוק הפקדון של המסתננים היא שגיאה חמורה. היא פוגעת באחד הכלים האפקטיביים האחרונים שנותרו לעידוד יציאת מסתננים מהארץ. יחד עם חברי, יואב קיש ומאי גולן, הגשתי עכשיו הצעת חוק לפסקת התגברות לנושא המסתננים בדומה לזה שנקבע בח״י: חופש העיסוק בנושא איסור יבוא בשר לא כשר ב-94.