“אז איך 70 שנה לא צמצמתם פערים? איך 70 שנה הפקרתם את הפריפריה? איך 70 שנה המצב מחמיר?
“עד שלא תצמצמו פערים בבריאות, אל תיקחו מהמשכורת של תושבי הנגב והגליל דמי בריאות ותביאו להם חצי בריאות. העיקרון הוא פשוט: חצי בריאות – חצי מחיר. חצי בריאות – חצי תשלום.
“אמרתי לה: נהפוך הוא, אני רוצה לשלם אבל אני רוצה בריאות כמו כולם. בדוחות של משרד הבריאות שהם מוציאים כבר עשרות שנים, דוחות האי-שוויון, מופיע שיש פי שניים רופאים על כל 1,000 תושבים במרכז הארץ. פי שניים רופאים.
“תנו לתושבי הפריפריה בריאות, אפילו בפערים של 20% ביחס לתל אביב, אנחנו נחיה עם זה בשלום. אבל פערים של 100% – מתים בגלל היעדר רופאים.
“המחסור בתקנים הוא לא הומוגני. אנחנו רואים במרכז שיש תור המתנה לתקנים בעוד שבירושלים לדוגמה, ובפריפריה יש מחסור במועמדים. אז כדאי לספק תמריצים לרופאים מחוץ למרכז.
“לבנות תוכנית תוך חצי שנה שבאה ואומרת שתושב שנמצא במקום הרחוק ביותר בארץ, מה צריך להיות המרחק בינו לבין טיפול אונקולוגי, מה המרחק בינו לבין MRI, מה המרחק בינו לבין מרכז אורתופדי, מה המרחק בינו לבין מרכז אלצהיימר.
“ולעצם ההצעה של חבר הכנסת כהן, שמדברת על הנושא של צמצום פערים בתחום הבריאות בפריפריה, אנחנו כמובן תומכים בעיקרון, אבל הצעת החוק צריכה גם לכלול גם משאבים וכלים, והצעת החוק הזאת אינה כוללת משאבים, אינה כוללת את הכלים הנדרשים לטובת צמצום הפערים.
“בוא נגיד את האמת, ואני רוצה שתדעו כולם: במדינת ישראל של שנת 2026 תוחלת החיים נקבעת לפי המיקוד שלך והמיקום שלך. חבריא, תוחלת החיים במרכז גבוהה מאשר בדרום ובצפון, ואתם יודעים כל אחד למה. איכות הטיפול הרפואי נקבעת לפי כתובת. ילד שנולד בפריפריה לא מקבל את אותן הזדמנויות בריאותיות כמו ילד שנולד במרכז. זה לא גורל, זה לא טבע, זו תוצאה ישירה של מדיניות כושלת מתמשכת.
“אנחנו מחויבים לפריפריה במעשים. משרד הבריאות פועל להרחבת המכשור דרך תקנות בריאות העם בצורה מושכלת, המבטיחה שכל מכשיר המגיע לדימונה או לקריית שמונה יגובה ברופאים הטובים ביותר ובתקציב הפעלה ראוי.
“עכשיו כמה נתונים – המציאות הרפואית בפריפריה היא תעודת עניות לממשלה, שוויתרה על תפקידה.
“ולכן, בכל חקיקה כזאת יש צורך לשים דגש על הפריפריות.
“הממשלה שלנו היא זו שנתנה עובדתית הכי הרבה לפריפריה מבחינת בריאות, מבחינת פריסת מערכות MRI, תמריצים לרופאים.
“שליש מחדרי הניתוח לא מנתחים. זאת אומרת שגם ניתוחים מצילי חיים נאלצים להידחות או ששולחים אותם לאשקלון או ששולחים אותם למקומות אחרים. הרי גם שם יהיה פקק, אז מדובר בחיים או מוות של אנשים.
“זה לא נגמר ולא ייגמר בין הרצליה לתל אביב. לא במשמרת שלי. אנחנו פורסים את זה, פותחים את זה, מותחים את זה לצדדים, כי רק ככה אני חושב שאפשר לעשות צדק אמיתי ושוויון.
“לאור האמור, הצעת החוק הזו בעייתית. היא תשחק את תקציב מערכת הבריאות. היא מהווה תקדים לקביעת הטבות מס בחוק ביטוח בריאות ממלכתי באופן שאינו תואם לאופי של החוק. הדרך הנכונה לשפר את מערכת הבריאות בפריפריה היא לקדם תוכניות ולהקצות משאבים למערכת הזו, ולא הדרך המוצעת בחוק. אבקש מחבריי להתנגד להצעה הזו.
“הפער הזה של 100% בין נגב וגליל למרכז הוא בלתי אפשרי, הוא גדול מדי. אי-אפשר לחיות עם זה. זה לא מה שאנחנו גדלנו עם הערכים שלנו. מדינה לא יכולה לתת שני סוגי בריאות, בנגב ובגליל ובמרכז. היא לא יכולה.
“מי לא יכול לרכוש בריאות שווה בנגב? החלשים ביותר. התיקון חייב להיות מהיר. צריך ממשלה שלמה כדי לעשות תיקון באי-השוויון בבריאות בנגב ובגליל.
“אדוני היושב-ראש, שר הבריאות, שהיה איתנו היום, הוא עדיין איתנו כאן, ואנחנו בשיח מתמיד על הפערים בין פריפריה לבין המרכז בשירותי הבריאות – פערים שמדינה מתוקנת ומערבית לא יכולה לקבל.
“אני קורא לשר הבריאות: בתקופת הביניים, עד שיצומצמו פערי הבריאות בנגב ובגליל, לעשות הנחה לתושבי הנגב והגליל בתשלום דמי בריאות. תשלום מלא – שירות מלא. חצי שירות – חצי תשלום.
“הכאב הכי גדול שלי זה הפערים בבריאות בין הנגב והגליל למרכז הארץ, והדוחות - -
“ביישובי הפריפריה קופות החולים מציעות בין 18 ל-35 תחומי רפואה שונים, לעומת – תקשיב, היושב-ראש – 69 תחומים בתל אביב, אפליה ברורה.
“למשרד הבריאות יש כוונות טובות ויש שאיפה להעניק את השירותים הרפואיים באופן שוויוני, אך זה אינו קורה בפועל. יש דוחות והמלצות מקצועיות אבל בשטח לא מרגישים את השינוי.
“צמצום פערים בבריאות זה אחת המטרות החשובות ששמתי למול עיניי, שאני פועל להשגתן יום-יום, רגע-רגע, שעה-שעה, אני והנהלת המשרד.
“דווקא בתחומי אונקולוגיה, לב ונוירוכירורגיה יש פערים משמעותיים בין המרכז לבין הפריפריה בשירותים שניתנים.
“יש לנו מטרה, ואנחנו עושים המון פעולות לחזק את הרפואה בפריפריה ולתת מענה. זו המטרה של הקמת בית חולים בבאר שבע – לתת תחרות אמיתית מול בית החולים הקיים, שיש לו זכויות עצומות.
“עמד פה קודם שר הבריאות אוריאל בוסו, וסיפר ושיתף אתכם על תוכניות שאנחנו מקדמים כדי לצמצם פערים בתחום הבריאות, כפי שציינתי קודם – במכשור רפואי מתקדם, בחדרי מיון גם בקריית שמונה, גם בשדרות, גם בנתיבות, גם ברהט.
“אני לא חושבת שלעשות את אותו מהלך גם בקשר לקרדיולוגיה יעקר את הפריפריה מהרופאים ומהמרכזים המקצועיים.
“אם אתה רוצה להזמין בגליל תור לאף אוזן גרון, באזורים מסוימים זה יכול לקחת מעל חודשיים. אלו נתונים שאני קיבלתי כאשר נכנסתי למשרד – פערים עצומים בתחום הבריאות. אז אם אנחנו רוצים לחזק את האוכלוסייה שם, שלא ינטשו את הגליל, אנחנו צריכים לחזק את הבריאות.
“זאת הזכות שלי, כמי שעומד בראש מערכת הבריאות, לוודא ולדאוג שבתי חולים ככלל – אגב, האתגר העיקרי שלי כשר מאז נכנסתי למשרד זה צמצום פערים, צמצום פערים בין פריפריה למרכז. תמיד יש תחושה לאנשים שכל הדברים הטובים והרופאים הטובים והפרופסורים וההתמחויות הטובות נמצאים במדינת תל אביב.
“תושבי הפריפריה סובלים יותר ממחלות קשות, תוחלת חיים קצרה יותר ומצב גרוע יותר במניעת בעיות בריאותיות כמו התקפי לב וסוכרת. אם לא נפעל בנושא עכשיו, הפערים ילכו ויעמיקו עד למצב שבו כבר לא נוכל לצמצם את הפערים בכלל.
“עלינו לפעול אקטיבית לשדרוג מערכות הבריאות בפריפריה; עלינו להגדיל את ההשקעות בתשתיות הבריאות בפריפריה, לייצר תמריצים לאנשי רפואה ותיקים לעבוד באזורים אלו, להקים מרכזים רפואיים חדשים; עלינו להבטיח שכל ילד, נער ומבוגר יוכל לקבל טיפול רפואי מהיר ואיכותי, ללא קשר למקום מגוריו.
“כי הפעילות הגופנית פה בארץ – כל חוג וחוג עולה, והמודעות נמוכה ורמת החיים הסוציו-אקונומית קובעת. אפילו לפי הנתון, 2% מהמתגייסים הצעירים סובלים מהשמנה.
“חוק בריאות ממלכתי מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, ולכן חובתה של מדינת ישראל להשקיע בבריאות בפריפריה החברתית-כלכלית ולפעול למיגור הפערים באמצעות קביעת מנגנוני מדידה ויעדים בנושא. לא יכול להיות שוויון הזדמנויות אם לילד מאופקים אין את הכלים של ילד מגבעתיים.
“אני אומרת: אם לא בתוך שנה מרגע החוק, נסדיר את זה תוך שלוש שנים מרגע החוק. לייצר מנגנון שיבטיח - -
“יש לנו שירותי רפואה בעייתיים – פחות רופאים, פחות אחיות, פחות מיטות, פחות תשתיות, אבל מי שעובד בשבילנו הם נשמות גבוהות.
“כן, אני אומר כאן: אני מתעדף רפואה בפריפריה. לא יכול להיות מצב שבבית החולים ברזילי באשקלון יהיה רק רופא טיפול נמרץ ילדים אחד.
“אנחנו נמקד מאמץ בפריפריה. בפריפריה אנחנו מקצרים עכשיו באופן מידי ל-19 שעות את שעות ההתמחות של מתמחים מ-26 שעות.
“חלק מהדברים שאנחנו עושים, אני חושב שהם בשורה חשובה, משום שהפערים, לפחות ביחס של רופאים, בין הפריפריה למרכז – אם ניקח לדוגמה את הגליל, שם יש 2.1 רופאים ל-1,000 נפש ובגוש דן, בתל אביב לצורך העניין, יש 5.8 רופאים ל-1,000 נפש. מה שזה מייצר, לפחות בתורים – לפחות בפניות שאנחנו מקבלים ואנחנו יודעים – זה מייצר תורים מאוד מאוד ארוכים.
“חצי מכמות הרופאים ביחס לאוכלוסייה, ואותה אוכלוסייה, חצי מכמות הרופאים בנגב, חצי מכמות האחיות, חצי מכמות מיטות האשפוז, וכך גם בצפון.
“לעומת זאת, בראשון לציון לוקח 12 ימים – פערים עצומים. זה נובע מכך שרופאים, קודם כול, לא רוצים להגיע לנגב ולגליל.
“- - למרכז רפואה דחופה, ליתר דיוק – אבל יש פערים חברתיים עצומים בסוגיית הבריאות, הרפואה, בין הפריפריה בנגב ובגליל למרכז הארץ. לא יודע כמה מכירים את הנתונים, אבל לפי מה שאני בדקתי: בגליל יש רק 2.1 רופאים ל-1000 נפש, לעומת 5.8 רופאים במרכז, בגוש דן.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה הנכנס מר בנימין נתניהו, יש בעיה עם מערכת הבריאות בצפון, בפריפריה. אנחנו רואים ילדים חולי סרטן, חולי אונקולוגיה, שצריכים להגיע לקבל טיפולים במרכז עם הקאות, בחילות וכיוצא בזה. אני חושב שזה סבל נוראי שאנחנו כמדינת ישראל צריכים לדאוג להם.