“אני הולכת למשפחות שכולות, שבוע אחרי שבוע, הן לא מצליחות להרים את הראש.
“ולסיום, מי ששלחו את יקיריהם להילחם למען המדינה, צריכים לדעת שהמדינה תילחם עליהם בחזרה. אמשיך תמיד לפעול למען המשפחות השכולות. תודה רבה לכולם.
“אני רק אגיד לאדוני היושב-ראש, בקשר למה שאמרת על הסבים ועל הסבתות, שבמשרד לשוויון חברתי הקמנו ממש פורום לסבתות וסבים שכולים, שבאמת – אני חושבת שמדברים על האחים ומדברים על ההורים, ולא מבינים את הכאב העצום, וזו פשוט תוכנית שעובדת בצורה מרגשת מאוד.
“אתה מתעלם מהם במעשים, אז מפה אתה עומד ואומר: אני שולח לכם חיבוקים – כאילו שזה עובד על מישהו. מהפה החוצה.
“לפיכך, מדובר על מערכת תמיכה רחבה ומקיפה, הנדיבה ביותר שקיימת כיום בדין הישראלי, והשווה לזו הניתנת למשפחות השכול ולנכי צה"ל ברמה הגבוהה ביותר.
“ומכאן, אני מניחה שבשם כולנו, אנחנו נמשיך לחזק את המשפחות השכולות ולא לשכוח אותן, גם אחרי השבעות, להמשיך ולהנציח את האהובים שלהם.
“עלינו, כחברה, לנהוג בחסד. להושיט יד ולהיות שם עבור אלו שאיבדו את היקר להם מכול.
“אני מחזקת את ארגון אלמנות ויתומי צה"ל ומתפללת שלא יצטרפו אליו חברות חדשות. אני מבטיחה בשם כולנו, בשם כל אחד ואחד מחברי הכנסת כאן, לעשות כל שביכולתנו כדי לוודא שלא תישארו לבד לא היום ולא בעתיד. תודה.
“אני קורא לנו – לחברי הכנסת, לשרים, למי שהסתובב בבתי אבלים, למי שהסתובב בבתי החולים במחלקות השיקום – לזכור שגם כשהשקט כאן ישנן משפחות, ישנם לוחמים, ישנם פצועים שיישאו את הכאב הזה עוד ימים, חודשים ושנים, והתפקיד שלנו לא נגמר.
“אחת האימהות פרצה בבכי קורע לב, היא כבר באה לצאת, אבל כל פעם יש פה אנשים שפוצעים מחדש, שפותחים את הטראומה, שדואגים שלא יהיה פה ריפוי, שאנשים לא ידעו לעבד את האבל שלהם ולהמשיך הלאה.
“הייתי מצפה שהיא לפחות תגיד משפט כמו – ליבנו איתכם, אנחנו משתתפים בצערכם, אנחנו נעשה הכול כדי להגיע לחקר האמת. אבל היא אפילו לא אמרה את זה, היא אפילו לא הרימה את מבטה אל המשפחות.
“יש אלפי יתומים ויתומות במדינת ישראל אשר אינם מקבלים את המענים הרבים שהם נדרשים להם, בחינוך, ברווחה, בתעסוקה, מענים נפשיים שהם זקוקים להם.
“ההצעה היא הצעה שיקומית. אני מאמינה שכשבן אדם קם בבוקר לעבודה, יש לו סיבה להתעורר.
“- - מספיק ליתומי צה"ל ואת הדבר הזה צריך לתקן.
“ואני חושב שבמיוחד עכשיו, תוך כדי מלחמה, לא ייתכן שאנחנו פה, נבחריה, ניישר מבט אל האלמנות והיתומים, תוך כדי מלחמה ולא נתקן את העוולה המטורפת הזו שהיא מהווה פגיעה כל כך קשה במשפחות השכולות, שהם הדבר הכי יקר לנו.
“יתומי צה"ל, באופן סיסטמטי כבר מאז הקמת המדינה, הם אוכלוסייה מופלית לרעה. מעל גיל 21 מפסיקים להתחשב בהם. שמענו היום יתומים שאומרים שמעל גיל 21 כבר לא מדברים – לא מכירים בהם כיתומים.
“אני רוצה להזכיר לאדוני השר, לחברי הקואליציה, שלפני שיצאנו לפגרה הבזויה עברה כאן בקריאה טרומית הצעת חוק של יו"ר הקואליציה, לא של אחד מאיתנו – של יו"ר הקואליציה – לשנות במשהו את חוק התגמולים למשפחות השכולות ולמשפחות נפגעי האיבה כדי לטפל בעיוות שפוגע ב-45 משפחות שבהן זוג הורים, שהיה פרוד או גרוש, ואחד מן ההורים נרצח או נפל וההורה השני מטפל ביתומים.
“זה לא עניין פוליטי ולא קואליציה–אופוזיציה; זאת מחויבות עמוקה באמת, מוסרית, אולי הכי עמוקות שיש לנו כחברה, כמדינה וכעם. אנחנו על זה בכל הכוח.
“אני לא חושב שיש ויכוח, כמובן, על המחויבות העמוקה מאוד מאוד של מדינת ישראל לכל המשפחות הגיבורות האלה, שוב, כל ה-איך נקרא לזה? כל הצדדים של השכול. אנחנו שולחים לוחמים, חיילים ומפקדים, ואנחנו לוקחים על זה אחריות. על זה אין ויכוח.
“למדינה אין יכולת למלא את החלל העצום שנפער בגוף ובנפש, ואין לה יכולת להשיב להם את היקר מכול, אך למדינה יש יכולת להקל מעט על הסבל, להושיט יד אוהבת ולנסות ללוות ולעטוף את המשפחה במהלך תחנות החיים.
“אדוני יושב-הראש, חברי הכנסת, אין מוסד, אין ארגון בעולם כמו משרד הביטחון, שדואג למשפחתו של החלל. אין, ואני גאה להגיד את זה מעל הדוכן הזה.
“אני קורא לכל מי שיכול להזיז את הדבר הזה, לתת יד לדבר הזה, לסיים את הבושה הזאת. אנא, תתחשבו במשפחות של החיילים.
“חשוב לי מאוד שנשים בראש סדר העדיפויות ולנגד עינינו את המשפחות השכולות, ושהן לא ייפגעו בינתיים.