“הסעיפים הללו הוקראו ונדונו ועוסקים בתפקידו הייעוצי של היועץ ותפקידו המייצג של היועץ.
“ואם הוא לא ברור לך, אחרי שהבנו שאתם לא מבינים בייעוץ המשפטי את ההבדל בין לקבוע דין לבין לפרש דין, פה בוועדה אתה לא תגיד בחיים מה הוועדה קבעה, כאשר עשר פעמים אמרו לך שהוועדה קבעה אחרת.
“שומר האינטרס הציבורי שלא מסוגל בסופו של דבר לבוא ולהגיד עד כאן לממשלה, אני לא רוצה לחיות במדינה הזאת בכלל. כי בסוף, מה זה האינטרס ציבורי? אנחנו הולכים תמיד רחוק לכל מיני דברים כלליים, אני עכשיו רוצה לכמת את זה ולהחזיר את הדוגמאות הכי פשוטות.
“בנושאים אחרים, היועץ הוא המייעץ. וכאשר הנושאים האחרים שהוא מייעץ בהם משיקים לתחום המשפט הפלילי או שיש להם השלכה על תחום המשפט הפלילי, הוא צריך להתייעץ עם התובע.
“אני חושב שכל מי שסבור שהיועץ לא אמור להיות זה שנותן עין על השיקולים המשפטיים לרבות שיקולי השוויון כאשר הוא קובע, לא הבין את החקיקה, לצערי.
“הרי כל הסעיף הזה בחוק הוא סעיף של איזון בין הצורך הפלילי, שברור שהוא קיים, אחרת המשטרה לא הייתה מבקשת את המידע, רשות המיסים לא הייתה מבקשת את המידע לבין אינטרס הרשות.
“אני יודע שיש כל מיני תפקידים בנהלים שניתנו ליועץ מתוך תפיסה אולי יותר חדשה, בעיניי פחות טובה, של תפקיד היועץ, אבל הנושא של תפקידים בחקיקה, על פניו לא מעוררים את הקושי שאנחנו מדברים עליו.
“דווקא פה בעיניי זה יותר נציג המדינה, נציג הממשלה כמייצג המדינה בערכאות ופחות המגן של האינטרס הציבורי האמורפי.
“אני חושב שכאשר יש מצב שבו כמה גורמים מעורבים, חלק מהרעיון של היועץ כמתייצב להגן על אינטרס ציבורי זה בדיוק לתת פה לאנשים שלא תמיד מודעים לזכויות שלהם.
“לכן אני אומר, מאחר שסעיף 30 עוסק בהקדשות ציבוריים, אז האינטרס הציבורי של שמירה על הקדשות מכוסה על ידי הרשם, ולכן צריך פה את היועץ כיועץ. לא צריך אותו כמגן בסעיף 30.
“אני חושב שכאשר העניין הוא בין פרטים, שוב, היועץ מגן האינטרס הציבורי הוא גם עובד מדינה, הוא גם עובד ממשלה, הוא גם כפוף ליועץ. אומר זאת חמש פעמים, הוא לא האגודה לזכויות האזרח שפועלת בתוך הממשלה. זה לא התפקיד שלו.
“הוא אמר שהוא מעדיף את המגן וזו המחלוקת העקרונית ביני לבינך על תפקיד היועץ והמגן.
“האם זה חלק מליבת התפקיד שלו, להיות שומר האינטרס הציבורי, כולל זכויות האדם, בתוך הממשלה? לא.
“התאמתי את הנוסח לתפקידו של היועץ, שהוא כמובן נמצא בישיבות המועצה, כותב את חוות הדעת לנושאים שעולים על סדר יומה של המועצה, עושה את עבודתו המקצועית לעילא ולעילא, אבל הוא לא נותן אישור. אישור זה דבר שהוא לא מתפקידו של היועץ.
“הסבירו לי, באותות ובמופתים, שכל זמן שאני לא מתקן את החוק, למרות שזה לא כתוב בשום מקום בחוק, התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה הוא להיות שומר סף.
“בנוסח שלי להצעת החוק, החלטתי שגם הסמכויות של המגן, נשארות בידיים של היועץ. ההפרדה היא שסמכויות התובע יוצאות.
“אתה לא אמור לקבל הנחיות אופרטיביות. הוא אמור להגיד לך מה חוקי ומה לא חוקי לעשות – זה התפקיד שלו. הנחיות אופרטיביות הן תמיד באחריות המנהל.
“בסופו של דבר אחרי שנקבע העיקרון, מי הוא היועץ המשפטי, מה תפקידו, והוחלט על ידי, כן, על ידי, וזה הנוסח שאני אציג פה להצבעה בוועדה, ואם הוועדה תקבל את עמדתי, זאת תהיה עמדת הוועדה, שתפקיד היועץ הוא להיות עורך הדין של הממשלה, ובתוך האירוע הזה, כמו שקיים במדינות רבות אחרות, הוא גם בחוקים מסוימים ובתפקידים מסוימים ממונה על האינטרס הציבורי ועושה את זה מטעם הרשות המבצעת, כי הרשות המבצעת היא זו שאחראית על כלל העניינים במדינה, כולל על עניין שמירת האינטרס הציבורי, זו הכרעה ערכית.
“יש כל מיני מינויים, שלא נקבע לגביהם בחוק ספציפי שקילת ההליך הפלילי או הרשעות קודמות וכדומה, ועדיין ברור לחלוטין שאם בן אדם מונה, והיה בעניינו הליך פלילי או לא פלילי, מינהלי או לא מינהלי, מידע כללי ציבורי, והגורם הממנה שקל בצורה לא נכונה את החומרה של הדבר הזה, היועץ המשפטי בכובעו הייעוצי, בלי שום קשר, יגיד לו: אדוני היקר, לא נתת משקל מספיק לפרשה שהייתה עם גינוסר. זו לא הרשעה פלילית.
“יש תחומים שהם תחומים שהם לא ייעוץ וייצוג לממשלה נטו אלא שהם אינטרס מובחן מאינטרס הממשלה, הם לא כל הדרך בצד של התובע והסכנות בתביעה כמובן מוגדרות והן גם לא מוגדרים עד הסוף כמו בחוק העונשין עם פרוצדורות עד הסוף אבל כן דורשות שיקול דעת של גורם מדינתי כלשהו אך שאיננו הממשלה.
“אני אסביר למה, כי בסוף אתה אומר יש את היועץ בכובע הכללי שלו, שהוא נותן חוות דעת כללית כזאת, ואז האינטרס הציבורי, זה לא מה שגלום גם בסוף?
“אם יוחלט למשל שהאזכורים של תפקיד היועץ בתחום דיני הבחירות שייכים ליועץ ולא לתובע, שייכים ליועץ בכובעו כיועץ ולא בכובעו כמייצג האינטרס הציבורי, יהיה לזה מענה, אבל אי אפשר לדון בהשלכות של ההחלטה לפני שקיבלנו את ההחלטה.
“האם שמו את זה בידיים של היועץ המשפטי לממשלה כי הוא תובע-על ואנחנו רוצים שהחלטה בגובה הזה תתקבל על ידי הדרג הבכיר ביותר מערכת, כי באידיאל זה הכי טוב, או, כמו שמציעה הסנגוריה, אנחנו נתנו לו את הסמכות הזאת כי הוא שומר הסף כנגד הפרקליט, שפרקליט הוא רק החתול שרוצה לאכול את השמנת והיועץ יש לו אינטרס יותר רחב והוא שומר הסף שלו.
“ואני טוען אחרת, התפקיד עושה את האדם ולא האדם עושה את התפקיד. זאת אומרת אם תגדירי לאדם שהוא היועץ המשפטי לממשלה וזה תפקידו, הוא הדמות המשפטית העליונה של המדינה והוא התובע הכללי של המדינה, the buck stops there, שם מתקבלות ההחלטות הסופיות, הוא זה שיצטרך לאזן את כלל השיקולים הנוגעים לדבר.