“תסבירו לי איך זה עובד עם הקיצוץ. הרי יש קיצוץ בתקציב הבריאות, אז איך עכשיו פה אנחנו מוסיפים, פה אנחנו מורידים, אבל זה כאילו לא באותם סעיפים או שזה כן?
“את אומרת כן, ובינתיים יש 100 מיליון שמוקצים – כמה עשרות מיליונים, לא יודע כמה – לתחום הבריאות. אני שומע שחלק משמעותי יהיה לטובת המשך המובן מאליו של להביא בכוח, לתת אוכל, לתת דגים, מה שנקרא, ולאו דווקא את תאוות, לא יודע מה, תאוות השיט או הדיג.
“אנחנו חושבים שיש דברים שצריך לקדם אותם, דברים שיותר מטפלים גם בציבור ונותנים לו יותר תחושה טובה כשהוא מגיע למרפאות ובתי החולים, גם כשמדובר בילדים.
“האם זה הרבה כסף? התשובה היא כן. כי הממשלה מקצצת 280 מיליון שקלים בהשכלה הגבוהה, כ-0.5 מיליארד שקלים בתקציב הבריאות, כולל בסל התרופות, ולפחות 100 מיליון שקלים בתקציב משרד החינוך, בדגש על פגיעה בתקציב החינוך הממלכתי; 40 מיליון שקלים בתקציב תנועות הנוער וקבוצות מחנכים וש"שינים – קיצוץ שמעמיד בסכנה את המשך הפעילות של תנועות הנוער.
“למרות התוספת התקציבית בסך 1.4 מיליארד שקלים לשנתיים, אין פתרון כולל לבעיות מרכזיות במערכת בריאות הנפש: מחסור בכוח אדם, מחסור בתקנים, הסכמי שכר שלא מעודכנים שנים ותשתיות. תקציב הבריאות מתייחס לתחום החירום בבריאות הנפש, אך עדיין מזניח תחומים אחרים כמו גריאטריה, רפואה מונעת, מקצועות בריאות במצוקה, לא עודכן מפתח תקינת כוח אדם, מיטות אשפוז ויש המון בעיות.
“אני מסכמת: ישנם לא מעט טיעונים משמעותיים נגד תקציב הבריאות לשנת 2024. ניתן למצוא מקורות מימון לצמצום הפערים בבריאות, אולי על חשבון הכספים הקואליציוניים והמשרדים המיותרים.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תקציב הבריאות של מדינת ישראל לשנת 2024 משקף את האתגרים הרבים שאיתם מתמודדת מערכת הבריאות הישראלית. התקציב הזה גם כולל כמה צעדים חיוביים ונכונים, אך טומן בחובו לא מעט בעיות. את הזמן שלי אנצל לדבר על הבעיות האלו.