אלון שוסטר
Alon Schuster
“אני רק רוצה לעשות סדר בעניין ההחלה הטריטוריאלית. הוראות השעה מ-23' על בניית ממ"דים חלות על כל הארץ. נכון?
“אבל מנגנון הביצוע המרכזי הוא דרך משרד הביטחון?
“נדמה לי שפקע"ר צריך להיות בכל. זה מעין מטריצה כזאת. כמו שמשרד רוה"מ או משרדים אחרים נמצאים בצוות המוביל, אני חושב שפיקוד העורף – בפרט פיקוד העורף, מחלקת בינוי, מיגון – צריכים להיות בתוך, להבין מה קורה בכל המשרדים.
“אבקש ממש"מ ופיקוד העורף להוביל מהלך, שייתכן שחלקו מתקיים, לאופטימיזציה של שימוש במרחבי המיגון ולבצע אקט, הייתי אומר פרו-אקטיבי, של חידוד הצרכים לאור המקורות התקציביים השונים; וככל שיש אפשרות – שמענו למשל שבתחום לא מיגון, אלא חיזוק מבנים, יש תקציב לא גדול שמשרד החינוך מוביל, אבל יש לו היבטים שקשורים במיגון.
“האם יש סיכוי בישיבה הבאה שתתקיים, עם התכנסות הכנסת, לקבל דוח, גם לגבי הנושא של המקלוט וגם בנושא המיגוניות, החלטה 4193, כולל האפשרות של ההרחבה, שיש בה כמובן יתרון, עם חיסרון כמובן שמשקיעים קצת פחות בקדמי, אבל שם משקיעים המון המון כסף אחר?
“והאם המבנה שנבנה לפני או אחרי 92', האם הוא מחויב מיגון, כן או לא? ואני רוצה לשאול אתכם: האם הוראות השעה הן רלוונטיות גם מעבר לתחומי התוכנית?
“קודם כול אחריות שלי, שלנו, של ראשי הרשויות, לבצע את התכלול הזה ולראות ולוודא ולזמן את כולם לשולחן אחד, ולראות שכל מי שצריך לדעת יודע ונותן את דעתו.
“אנחנו פה בבית, אם צריך לשנות את החוק, נניח שזה הפתרון, חוק ראשי, גם את זה יודעים לעשות. זה מקצה לקצה, אין אופוזיציה, אין קואליציה, יש רק רצון לקדם את הפרויקט החיוני הזה.
“אם כן, יש נושא של הקול קורא למיגון מוסדות החינוך לגיל הרך בכלל הצפון, לא דווקא 9-0, ואני מבין שיש שם שאלה תקציבית משמעותית. הצורך התקציבי מוערך במאות מיליוני שקלים, בוודאי 200 מיליון. הסכום הזה לא הוקצה, והשאלה היא מה הסטטוס התקצוב הנוכחי ומה התוכניות לעתיד בסוגיה הקריטית הזו, שבלעדיה, במציאות הנוכחית, בחלקה הצפוני של הארץ קשה לקיים חיים שגרתיים.
“פיקוד העורף הוא הסוכנות הממשלתית למיגון האוכלוסייה, בתים פרטיים, מוסדות ציבור. אבל כאשר זה מגיע למימון, למקורות למימון המיגון, הוא לא נמצא במקום הראוי.
“היא התקבלה, אם אני זוכר נכון, בנובמבר 23'. החלטה קריטית, חשובה, חיונית, שמאפשרת, מקלה על בניית ממ"דים. אבל יש כמה פערים, כמה צווארי בקבוק שקשורים במרחבים מוגנים, ממ"דים, בבניינים מעל שתי קומות, קומה שלישית ומעלה, וגם במוסדות חינוך, רווחה, בריאות.
“החלטות הממשלה החשובות שהתקבלו למיגון עד 9 קילומטר לסיוע, הגדלת המימון. החלטות מאוד משמעותיות, מאוד חשובות.
“זאת אומרת, לא בשם הרצון להתמגן מפני איומים עתידיים – בואו נהיה כנים, ההסתברות לא גבוהה, לא כל מבנה יחטוף טיל – אנחנו נצמיד או נייצר מצב של סיכון יותר ודאי בגלל שאנחנו לא מכירים את הביסוס, קונסטרוקציה וכו'. זה בסדר. ולכאן אתם צריכים לתת את הפתרונות, אני מניח גם הטכנולוגיים.
“אני מבקש שבישיבה הבאה נשמע עדכון לגבי החלק הזה, יישמע עדכון לגבי הסקר של כלל הצורך בגני ילדים, בתי ספר, ויינתן מענה להערה שחזרתי והשמעתי לגבי הנושא של ההשתתפות הדיפרנציאלית, או אם תרצו התקצוב הדיפרנציאלי, על פי החוסן הכלכלי של הרשות, שיאפשר צדק מיגוני.
“אז פיקוד העורף, צריך לא רק לחזק אתכם, כמו מוסדות חיוניים אחרים, החשיבות שתהיו במקומות הנכונים. אתם לא צריכים להחליף אף אחד, אבל בהחלט להיות ממוקמים היטב.
“הנקודה השלישית שאני מבקש שתיקחו בחשבון גם באוצר, גם במשרד הביטחון, היא ההערה ששמתי לפניכם בהתחלה – שלא ייווצר מצב שבעוד 5 שנים אנחנו רואים פרויקט יפה יפה שבו הושקעו, הלוואי, כמה מאות מיליוני שקלים בקידום, ואולי הצרכים הם בטח מיליארדים, אבל יסתבר לנו בדיעבד שהרשויות החזקות ממוגנות יותר מרשויות חלשות, באופן יחסי מתקופת פתיחת הפרויקט. אני חושב שצריך להיות וקטור מאזן באיזשהו אופן, קוראים לזה תקצוב דיפרנציאלי או השתתפות דיפרנציאלית של הרשויות, משהו בסגנון הזה.
“אז גם פה צריך להחיל את העיקרון של תקציב דיפרנציאלי, כך אנחנו סוברים, בהתאם לחוסן הכלכלי של הרשויות, שלא ייווצר מצב שמקצים תקציב למיגון הילדים הרכים בשנים, ויימצא שרשויות שיש להן יכולת להקצות את החלק שלהן, הן ימגנו את הילדים ואחרות לא.
“אני מבין את חומרת העניין, את המיקום הקריטי, את הצורך החיוני לבצע. אתם עושים, ואנחנו נמשיך לעקוב.
“שלום לכם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא צו היבוא והיצוא (איסור יבוא טובין שיוצרו בעבודה בכפיה), התשפ"ו–2026. זאת הצעה שמגיעה ממשרד הכלכלה, אבל אבי שמחון מהמועצה הלאומית לכלכלה ריכז עבודת צוות בין-משרדית בנושא הזה, בבקשה, תציג את הרציונל.
“כן, אני בהחלט חושב שאני לא נכנס לנבכי נשמתם של אנשי הכלכלה, האוצר והמשפטים האמריקאים, אבל אין שום ספק שהם מעלים פה לכולנו להנחתה בהקשרים האלו שאת ואחרים, גם החברה האזרחית הישראלית, אנחנו משתעבדים לאיכות חיים, לרמת חיים, לטכנולוגיות, וחשוב, חשוב מאוד שנשים-לב לא רק לעקבות הפחמן שאנחנו מייצרים, אלא גם לנפשות, לרווחה של האנשים שבזכותם אנחנו יכולים לחיות ברמה הזו.
“אני מעיר שאנחנו נקבל, אני מקווה, את הטיוטה כצו, זה ישמש אותנו גם כדי להצהיר ערכית את מה שאנחנו רוצים להצהיר וגם ישמש בידי המוסמכים מטעם המדינה כדי לדאוג ליצואנים שלנו כפי שראוי.
“אני משוכנע שנצליח להעביר את הצו, אבל אני רוצה רק לוודא האם הוא חל מייד? הוא כבר חל או שהוא צריך לעמוד בפני ביקורת שיפוטית בארצות הברית?
“שלום לכם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא: הצעת צו הפרות תעבורה מנהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק)(מס' 2), התשפ"ו–2026. מדובר בתיקון, כמעט הייתי אומר תיקון טעות סופר, ואני מבקש מעורכת דין חוה ראובני מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה להציג את הנושא.
“אני מוצא פער לפעמים גדול בין מה שמופיע בצגים במכוניות, ב-waze של הטלפון, ומול התמרורים, אז בוודאי תגיד שהתמרור הוא הקובע, אבל יש פערים גם מעבר לעבודות שמזדמנות.
“בסוף אין היגיון לעצור כרגע תכנון שנותן פתרון לא רק לעיר הגדולה אלא למרחב הרבה יותר גדול. מה שצריך לעשות זה את המובן מאליו, לקדם תכנונית את החלופה הקיימת, כי יש בה קו הולכה חשוב שהוא לא ישתנה.
“במציאות שבה אישים פרטיים וארגונים אזרחיים זוכים לעיתים לחשיפה ולהשפעה רבה גדולה מאוד אפילו יותר מגופים ממשלתיים רשמיים אז אני מבקש להבין האם וכיצד נבנית תשתית ארגונית ותקציבית מוסדרת להפעלת אותם מתנדבים וארגונים בשעת חירום והייתי אומר בשגרה.
“בתוך זה חשוב לי לציין נושאים שרשמתי לעצמי שהם כל סוגיית בית המשפט, ICJ, ההתמודדות עם זה, אז תודה על החידוד; שגרות הפעולה מול אנשי התקשורת והרשתות החברתיות; רתימת המגזר העסקי וידידים; סוגיית האקדמיה עם הרעיונות שנשמעו והעם היהודי.
“אמרתי קודם בדברים שלי בתור מי שנמצא בדופן שמאל בפוליטיקה שפטריוט בדופן שמאל הוא נכס. בחלקים מהציבור במקום אחר עובדים ביחד, משתפים ויוצרים נרטיב משותף. כן, אפשר לייצר נרטיב משותף.
“מדובר ברשות חשובה ביותר ויש אחריות משמעותית רצינית ליושב-הראש הכנסת ולראש הממשלה לדאוג לכך שיהיה לנו מבקר מדינה בהקדם.
“עם זאת נדמה לי שיהיה מרתק וחשוב לשמוע את הדיווח מכם שיבוא בעוד כנראה חצי שנה. זה יהיה דיווח על המבנה, על העולם, על ההסדרה, על התקציב, על היעדים השונים ועל האיזון בין המשרדים והגופים האזרחיים שעוסקים בסוגייה שדיברנו, כלומר תוכנית העבודה.
“אנחנו נבקש בדיון הזה להתמקד בנושאים הבאים: ההסדרה הנורמטיבית של המערך, עדכון החלטת הממשלה, הסדרת סמכויות, הבטחת ייצוג בדיוני קבינט וכן יחסי עבודה אל מול שאר הגופים שעוסקים בהסברה ובראשם משרד החוץ.
“הגברת הגיוס בקרב החברה החרדית היא צעד חיוני אבל היא לבדה לא מהווה פתרון קסם לטווחים הקצרים והבינוניים למצוקת כוח האדם ששוחקת בכל החזיתות.
“עם זאת, אנחנו צריכים לומר שגם מהדברים שלכם עלה הד ברור מאוד שאל מול תהליכי המיצוי, הגיוס והשירות המשמעותי יש וקטורים חזקים של שחיקה כתוצאה ישירה מהלחימה עם אדוות, אגב העניינים הנפשיים, ברורות מאוד שישפיעו על מספרי אנשים, מוטיבציות ויכולות. זו הסיבה שאנחנו בצורך אדיר להרחיב את מאגר המתגייסים.
“בחודש מרס האחרון התריע פעם נוספת במהלך דיון בקבינט, כך נמסר, כי צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו. המילואים לא יחזיקו מעמד. אני מרים עשרה דגלים אדומים.
“אין שום ספק שכאשר אנחנו תובעים שירות של חרדים מנה ובה הדבר מציב אתגרים מסוימים אבל אתגרים שהצבא מוכן להם ומשתוקק להיות בתוכם.
“כאשר מדובר על אותם עשרות גדודים זה אומר שאלה חבר'ה שהיו בבית ובין אם מהתנדבות שלהם ובין המדינה - - - צה"ל קורא לך, מותק כמו שאמרו פעם אז צריך להמשיך ולהרחיב.
“אין שום ספק שכאשר אנחנו תובעים שירות של חרדים מנה ובה הדבר מציב אתגרים מסוימים אבל אתגרים שהצבא מוכן להם ומשתוקק להיות בתוכם. אנחנו מצווים להשתמש במקלות ובגזרים במינון הנכון כדי לבצע את מה שחובתנו לעשות אם אנחנו רוצים להמשיך לחיות כאן ובוודאי אם אנחנו רוצים לחיות כאן ברווחה ובהוגנות.
“אני חושב שהנתונים שאנחנו שומעים פה הם נתונים של מערכת שצופה פני קרחון שחס וחלילה נתרסק אליו ועושה את התיקונים הפנימיים וההתאמות בצורה מרשימה. ברור שזה לא מספיק.
“כתוצאה מכך 60,000 אנשי מילואים מגויסים היום בצווי שמונה בעלות של מיליארדי שקלים למשק. במקום להגדיל את מצבת כוח האדם הסדיר ולהפחית את התלות במערך המילואים, המדינה ממשיכה להטיל את עיקר הנטל על אותם אנשי מילואים ועל המספר הלא גדל של אנשי הסדיר שכבר שירתו חודשים ארוכים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ולפניה.
“ההיסטוריה היהודית וההיסטוריה החרדית לא ידעה מעולם מציאות שבה הגברים למדו ולמדו ולמדו, ועשו את כל זה בחברה שכולה חברה לומדת ולא עובדת, או בעיקרה, או לפחות כזאת שזה מהותה, או זה סדר העדיפויות שלה.
“אני רוצה להזכיר שהאירוע הזה, שלא לומר הפטנט הזה של שחרור, הוא קרה דומני ב-1949, כשבן גוריון, ארבע שנים אחרי השואה האיומה, הגיע למסקנה שזה נכון במהות לוודא שיש תמיד תדלוק בישיבות.
“בהיבט המרכזי שרואים אותו כרגע ושהוא זה שמפוצץ את היכולת הנפשית, הפסיכולוגית, המדינתית, היא תחושת חוסר ההוגנות.
“אמרתי שאני יכול להיות אמפתי, ואני מסוגל להבין למה חבריי החרדים חרדים לכך שיגייסו את בניהם ובנותיהם, יש לומר.
“לא רק התבדלות, ולא רק זכויות, ולא רק ציפייה ודרישה, אלא פעולה אקטיבית בהפעלת כוח פוליטי. הפעלת כוח פוליטי בוטה, חד-משמעי, בכל האמצעים שעומדים לרשות, כדי שההתבדלות תזכה לא רק ללגיטימציה עצם ההתבדלות, אלא גם למתן הזכויות.
“והדבר השלישי שאני רוצה לחדד באירוע החברתי הזה, להתבדל, לקבל זכויות ולדרוש את קבלת הזכויות.
“היכולת של החברה הזו, הכלכלה הזו והקהילה הזו, לשאת את הפער הזה, את הדרישה הזו של התבדלות שדורשת זכויות ופועלת באופן אקטיבי עם מלוא המשאבים הפוליטיים כדי להשיג את זה, לא מתכנסת בהיבטים השונים.
“בעלי עסקים ברחבי הארץ, במיוחד בפריפריה, ממשיכים לשלם מס פחד. חקלאים ממשיכים להגן על השדות שלהם בכוחות עצמם, קבלנים חוששים להתלונן, יש אזורים שבהם התחושה היא שעבריינים הם בעלי הבית.
“אבל אי-אפשר שלא לשאול איפה הייתה הדחיפות הזו במשך כל הקדנציה. במשך שנים, בעלי עסקים, חקלאים, תושבי פריפריה זעקו לעזרה, והפרוטקשן הלך והתרחב, כשארגוני הפשיעה היו והינם בבחינת צל כבד שמעיב על שלטון החוק, על רווחת התושבים ופרנסתם.
“הוא קובע שגם עבירות שמתבצעות בזיקה לארגון הפשיעה, בין אם הזיקה היא אמיתית ובין אם הזיקה היא רק על פניו, יישאו בחומרה הראויה להן. זה תיקון נכון, מידתי, חשוב.
“אז כמה מילים זה על התופעה המופרעת שאין שום סיכוי שיעבור בג"ץ; לוקחים חוק שהמטרה שלו לגייס ומסבירים איך לא מגייסים. זה פשוט לא הגיוני. אני מקווה שהייעוץ המשפטי של הבית הזה לא ייתן יד לפארסה.