“תודה רבה. אדוני יו"ר הכנסת, תודה על השותפות ביוזמה הזו; תודה, לימור; תודה, שרון. לפני שאני אגע רגע בחוק, ויש לי הרבה מה לומר עליו, אני רק רוצה להתייחס לפרעות האיומות בביתו של כבוד השופט סולברג ורעייתו וילדיו. כמו שהיא אמרה, ליל הבדולח, ככה היא קראה לזה. כבת של ניצולת שואה, האלימות הגיעה אליה הביתה, וכמו שאמר השיר, שלא השמעתי את קולי, אז כן, לא השמעתם את קולכם בשום פרק בזמן הזה שבו אתם מכהנים כממשלה הזאת, כשיש אלימות נגד התקשורת, כשיש אלימות, כשאתם מובילים את האלימות, נגד היועמ"שית, נגד שופטים, נגד אופוזיציה, נגד תקשורת. והינה, האלימות הופכת הלכה למעשה, כשאתם שותקים ושותקים, וזה מגיע לשופט בית המשפט העליון. ובאמת, כל האנרכיה הזאת וליל הבדולח היא שלכם. אתם, אצלכם.
“שר המשפטים חונק את בית המשפט, מנהל קמפיין של הרס נגד כבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט עמית – קרעי, אני מזמינה אותך לחזור אחריי ולהסתכל לי בעיניים, למרות שאני רואה שאתה מאוד עסוק בלסמס, אבל זה קל, ככה לימדו אותנו לעשות, אפשר לחזור אחריי: כבוד נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט עמית.
“ההחלטה שמובאת להצבעה מאשררת את מושכלות היסוד ואת התשתית הדמוקרטית של ישראל, שקובעים כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מהווה סמכות שיפוטית עליונה לביקורת שיפוטית על פעולות הרשויות, לרבות הכנסת. כמו כן, ההחלטה שמובאת מאשררת כי הכנסת, כפי שעשתה מאז קום המדינה, תחת כל ממשלה שקמה ותחת כל ראש ממשלה שכיהנה – משמאל או מימין – תמשיך לכבד את פסיקותיו ותישמע אך ורק לדין. פסיקות בג"ץ הן חלק בלתי נפרד מהמשפט החוקתי בישראל, והן מחייבות את כלל הרשויות הציבוריות.
“חוק-יסוד: החקיקה שכל הזמן שומעים עליו כאן. כן, אין עדיין במדינת ישראל חוקי-יסוד בסיסיים של שוויון, של חופש הביטוי. רק בזכות בית המשפט העליון אזרחי מדינת ישראל מוגנים בזכויות האלה, ועכשיו הם רוצים גם את זה לקחת מאיתנו.