יריב לוין
Yariv Levin
“תראו כמה אתם צבועים, כמה זה פוליטי הכול, כמה אתם בעצמכם יודעים שבית המשפט הוא פוליטי לגמרי.
“אני באמת הערתי את העם הזה – הערתי והארתי את האמת, את המציאות, שבה כשאנחנו הולכים לקלפיות ובוחרים ממשלה, בוחרים כנסת, יש מישהו אחר בבית המשפט העליון, קומץ קטן של האנשים שלכם שיושבים שם ופשוט מבטלים את הכרעת העם - -
“אבל בשם השקר הנורא הזה דרשתם והגנתם והעצמתם את המצב שבו קומץ שופטים השתלטו על המדינה, מחקו את הממשלה והכנסת, וכופים את הערכים שלהם, שמפסידים פעם אחר פעם בבחירות, על כלל הציבור.
“על כל דבר עתירה, על כל דבר יש צו, על כל דבר יש דיונים שמעכבים ותוקעים את הכול; כאילו 11 איש שיושבים בבית המשפט העליון הם אדוני הארץ, היחידים שהחוכמה נמצאת אצלם; הם מבינים בכל דבר, יותר מקצועיים מכולם, כמובן שהם סבירים יותר.
“ואם אין לכם רוב, אז אתם ממילא עושים מה שאתם רוצים דרך בית המשפט ובג"ץ. ממש סידור נהדר.
“זה לא בית משפט, זה מוסד פוליטי, שמאלי רדיקלי. ואם למישהו היה ספק שזה מה שעולה בפסיקות שלו, הינה, זה מה שקורה; אלה האנשים שהוא מזמין; אלה בעיניו המחנכים של דור העתיד. שערורייה שאין דומה לה.
“בית המשפט העליון שייך לכל אזרחי ישראל, ולא רק לקבוצת שמאל רדיקלי, קיצוני, גזעני, שקוראת לסרבנות. כך יהיה. אנחנו מתקנים את המוסד הזה; אנחנו מחזירים אותו לעם ואנחנו לא נוותר עד שנשלים עד הסוף את התיקון הזה.
“אני חייב לומר באופן אישי שהייתי רוצה לראות את כל הסוגיות האלה מלובנות באיזה שיח משותף, באיזה דיון שיכול אולי להביא להתחשבות של צד כזה בצד אחר, ולהפך, אבל אני חייב לומר באותה נשימה שאני גם מאוד לא אופטימי שכך יקרה, לפחות לפי הניסיון האישי שלי, כי אני עמדתי מעל הבמה הזאת פעם אחר פעם אחר פעם, והצעתי לקיים שיח אמיתי בשאלות שנוגעות למערכת המשפט, לרפורמה המשפטית, לתחושה מאוד קשה שהמציעים ביטאו בנאומיהם – הם כמעט ביטאו אחת לאחת את התחושות של הציבור שאני מייצג ולנו יש ביחס למה שמעוללת לנו מערכת המשפט על בסיס יומי: רמיסת הזכויות שלנו, דריסת העמדות שלנו, כפייה עלינו של דברים שאנחנו לא מוכנים לקבל, התעלמות מההכרעה הדמוקרטית פעם אחר פעם.
“"העובדות הן חד-משמעיות – אט-אט הפך בג"ץ למושל בכיפה, המכריע היחיד בכלל הסוגיות הפוליטיות במדינת ישראל. אין הכוונה רק לדברי חקיקה של הכנסת או החלטות או מינויים של הרשות המבצעת, העוברים תדיר תחת שבט ביקורתו.
“אנחנו רוצים בית משפט עליון מגוון, עם ד"ר ביטון ועם ד"ר בקשי, ולא רק עם רות רונן ויצחק עמית.
“מדובר בהתערבות ישירה בהחלטות פוליטיות מובהקות. מכאן המסקנה האפשרית היחידה: בג"ץ הפך למערכת המעצבת את ערכי המדינה במקום ליישם את ערכי המדינה, שנקבעו על ידי הציבור הרחב באמצעות נציגיו בכנסת, שהיא המקום היחיד הראוי לכך.
“אני אגיד לך מאיפה זה נובע – זה נובע לא רק מתפיסה אדנותית ואנטי-דמוקרטית, זה נובע גם מהעובדה שאתם התרגלתם שיש במסדרונות אכיפת החוק מבית המשפט העליון מי שאת העתירה של חברנו, השר וסרלאוף, שפירט את האכיפה בררנית בצורה הכי מובהקת וקשה שיכול להיות – התעלם מהעתירה הזאת וזרק אותה מכל המדרגות, כאילו שאנחנו לא רואים מה קורה כאן.
“אני יכול לנצל את הבמה הזו, אדוני היושב-ראש, לומר לשופטי בית המשפט העליון ולכל מי שמנסה למנוע מהאמת לצאת לאור: זה לא יעזור לכם, זה לא יצליח לכם.
“אני אומר לכם: גם ככה כל השנים, ואתם יודעים את זה, ההטבות למשרתים נבלמו על ידי העמדה המשפטית של בג"ץ ושל היועצים המשפטיים, שאמרה שזה פוגע בשוויון – האבסורד הנורא הזה.
“נדמה לי שכל מי שלא הבין, והתעלם עד היום מהעובדה שהשופט עמית איננו יודע את גבולות תפקידו ואיננו פועל על פי האחריות המוטלת על שופט בבית המשפט העליון, ראוי שיקרא את ההחלטה ההזויה הזו – אין מילה אחרת – שיצאה תחת ידיו היום.
“כן, חברת הכנסת רייטן מרום, מדינת ישראל תהיה טובה יותר כשמערכת המשפט תהיה שייכת לכולם; כשבבית המשפט העליון יהיה גיוון; כששופטים שסרחו, יינקטו נגדם הצעדים שצריכים להינקט; כאשר מערכת אכיפת החוק תנהג בשוויון מלא כלפי כולם ובאכיפה שוויונית ולא סלקטיבית ובררנית.
“כאשר עיקרון הפרדת הרשויות יישמר; כאשר בית המשפט העליון יכבד את הדמוקרטיה; כאשר לא יישבו שני שופטים, שני אנשים בלבד בבית המשפט, ויבואו ויגידו: תראו, יש חוק למינוי נציב שירות המדינה – לא חדש, לפני שנים ארוכות – לאורך עשרות שנים מונה נציב שירות המדינה על פי החוק הזה והכול היה בסדר.
“חברת הכנסת רייטן מרום, אני, שלא כמו שופטי בית המשפט העליון, מתייחס ברצינות לאולם הזה ולכנסת, ולכן זה אך טבעי שאני אשאר ואשיב.
“בעשורים הראשונים של מדינת ישראל המצב היה שונה, אבל בטח מאז המהפכה החוקתית הנוראה של אהרן ברק ורמיסת הדמוקרטיה, והאופן שבו מי שמחזיקים בסמכויות הכי עוצמתיות, קרי שופטי בית המשפט העליון מצד אחד וראשי מערכת אכיפת החוק מצד שני, הפכו את הסמכויות האלה שלהם למשהו שמשתמשים בו כדי לכפות אג'נדה פוליטית שאין לה רוב בציבור, כדי לקיים אכיפה בררנית נוראה, זועקת לשמיים.
“אני בעד צדק, אני לא מוכן לקבל עוול, אני לא מוכן לקבל רמיסה של הדמוקרטיה, לא מוכן לקבל את שיטת חבר מביא חבר בחדרי חדרים שהייתה נהוגה במערכת המשפט עד היום. לא מוכן לקבל פסילות של אנשים רק על שום השקפת עולמם או המקום שממנו הם מגיעים.
“יש לי מה להגיד לגוף ההצעה, אבל אני קודם כול אגיד, ובטח יסכים איתי גם יושב-ראש האופוזיציה, שחוקי-יסוד זה לא לפשוטי העם פה, זה בשביל העליונים בבג"ץ.
“אני רק אומר שוב, אני קודם כול אגן על בית המשפט העליון ועל מעמדו; לא אאפשר לך לקדם חוק-יסוד כאן. אני חושב שזה דבר שלא יעלה על הדעת.
“אז אני יכול להגיד לך, חבר הכנסת טור פז, שהבעיה הגדולה ביותר במה שאתה מציע, שבסוף זה מופעל באופן סלקטיבי, כי אני מסכים, בעניין הזה אני מסכים שזאת בדיוק – אתה יודע, יש דברים שאני טוען שהם לא שפיטים ולא לבית משפט – זאת בדיוק סוגיה שפיטה, בדיוק בשביל זה צריך בית משפט, כדי שלא קבוצה פוליטית כזאת תמנע התמודדות של קבוצה אחרת – אבל יש לנו בית משפט שהוא פועל באופן סלקטיבי, משל היה מפלגה פוליטית. לכן, אין שום אפשרות לתת בידיו את הכוח הזה, כי אנחנו כבר למודי ניסיון שהוא ישתמש בו כנגד צד אחד, ולא ישתמש בו לעולם כנגד צד שני.
“בסוף הם יושבים שם ועושים כך – פוסלים את מה שלא נאה בעיניהם, מעוותים בכאילו פרשנות את מה שלא רוצים להתאמץ ולפסול.
“- - לכן אנחנו מתנגדים לו, לא כי אנחנו מתנגדים לעיקרון, אלא אנחנו מתנגדים לשימוש הפסול שיעשו בו שופטי בית המשפט העליון, לצערי הרב.
“באיזו דרך אני עוד אסביר שיש בית משפט עליון, הוא מחליט איזה חוק-יסוד נאה בעיניו או לא; הוא מבטל ברוב של אחד – לא משנה אם הכנסת קיבלה חוק אפילו במעל 61 בשלוש קריאות; הוא מחליט הכול.
“והסיבה שחוק הלאום נחקק – ואתה יכול לבדוק אחורה את הדברים שאמרתי אז, כאשר החוק נדון בכנסת – חוק הלאום נחקק רק מסיבה אחת, אני קראתי לו חוק רטרו: כדי לומר את המובן מאליו, שבראשית ימי המדינה, בעשורים הראשונים שלה, לא היה צריך לחוקק אותו, כי זה היה ברור לחלוטין, עד שבאו שופטים בבית המשפט העליון והתחילו לכרסם בעניין הזה באופן שיטתי, עד שהם הפכו התיישבות יהודית בגליל לגזענות ולחוסר שוויון ולאפליה ושמטו את בסיס הציונות.
“אי-אפשר להמשיך לאורך זמן לדרוס ולדרוך ולהפלות חלקים עצומים מהציבור. אי-אפשר לאורך זמן לחסום בפניהם את המערכת המשפטית; אי-אפשר לאורך זמן לכפות עליהם נשיא בית משפט עליון שהם לא רוצים בו; אי-אפשר לאורך זמן להפחיד אותם באכיפה בררנית; אי-אפשר יהיה לאורך זמן למנוע מהפרלמנט לבצע את החקיקה בהתאם לרוב שנבחר, ויש לו גיבוי ציבורי על ידי כל מיני אירועים אלימים כאלה ואחרים.
“חלק מהדרכים להגדיל את אפשרויות ההתמחות זה האפשרות של מאמן לאמן יותר מאשר מתמחה אחד, אלא שבעניין הזה, שוב, כמו בהרבה דברים אחרים, לשכת עורכי הדין, שתיארתי קודם מקצת מאופן פעולתה, במקום לטפל במה שצריך ולתת שירות כפי שצריך, עושה דברים אחרים; בין היתר, פרק זמן בלתי סביר לחלוטין לוקח כאשר מוגשת בקשה של מאמן לאמן שני מתמחים במקביל.
“אני רוצה לברך אותך, להודות לך על מאמץ אמיץ שאתה עושה כדי לעשות צדק עם ציבור עורכי הדין, לא רק בהצעת החוק הזו, גם בהצעות אחרות, וכדי לעשות סדר במציאות שלטעמי לא ניתן לקבל אותה, באופן שבו בחסות החוק, בחסות הבלעדיות שיש לה בחוק, בחסות המעמד שניתן לה בחוק, באה לשכת עורכי הדין ובאים אלה שעומדים בראשה ועושים דברים שעומדים בניגוד גמור, בניגוד מוחלט לאינטרסים של עורכי הדין כמו גם לאינטרס הציבורי הכולל.
“אני חושב שהדבר הזה מעיד, צריך לומר, קודם כול על טיבו של בית המשפט העליון שלנו, על ליקוי המאורות הנורא שאחז בו, לפחות בחלק לא מבוטל משופטיו שמאפשרים את הדבר הזה.
“צריך להגיד, ואני אומר את זה בגילוי לב, אני חושב שבסוף ליבת העניין היא ההרכב האנושי של בית המשפט העליון. משום שבסופו של דבר את כל האבסורדים האלה, את כל המובן מאליו הזה, לא צריך לחוקק ולא צריך לומר אם רק יושבים בדין אנשים שנוהגים כפי שנוהגים שופטים בכל מדינה דמוקרטית מערבית אחרת.
“לצערי, המציאות שאני מתמודד איתה – וזו החלטה לא שלי אלא החלטה של ראש לשכת עורכי הדין, שבחר ללכת בדרך מסוימת, ויצר, לצערי, מציאות שהלשכה איננה עוסקת בעניינים המקצועיים שהיא צריכה לעסוק בהם אלא בדברים אחרים.
“אז אי-אפשר ביד אחת לבוא ולדבר עם הכנסת ולהציע לנו לחוקק חוקי-יסוד, וביד השנייה לגבות את בית המשפט כאשר הוא שם את עצמו מעל הכנסת ומעל העם, ומחליט איזה חוק נאה בעיניו ואיזה לא.
“חברת הכנסת וולדיגר, אני מודה לך על השאילתה, שעוסקת בעניין מקומם, מטריד, בלתי נסבל, של אכיפה בררנית, מקוממת – שיטתית צריך לומר, בעקבות העתירה של חברנו השר וסרלאוף ופסק הדין הלא-מפתיע שניתן בעניינה על ידי בג"ץ – שנעשית בחסות בית המשפט העליון.
“אבל אני לא מצפה שקומץ שופטים ידאג שכשאני לא אשב פה, הוא ימנע מהממשלה לפעול לפי המנדט שהבוחרים נתנו לה.
“לצערי הרב, לא כך הם פני הדברים בתקופה האחרונה. לשכת עורכי הדין הפכה לגוף פוליטי לחלוטין, שכספי דמי החבר הנגבים כחובה מנוצלים למטרות פוליטיות שבינן לבין טובת כלל עורכי הדין אין דבר וחצי דבר.
“ואני אומר עוד דבר, ואני אומר אותו בצורה הברורה והחדה ביותר: אני חושב שמערכת המשפט צריכה להיות מערכת משפט של כל אזרחי ישראל, היא צריכה להיות פתוחה לכולם, היא צריכה להיות פתוחה לאנשים מהפריפריה בדיוק כמו לאנשים מהמרכז.
“לכולנו יש בעיה עם זה שבמערכת המשפט, ובפרט בבית המשפט העליון, נכנסו אג'נדות פוסט-ציוניות שמשתמשות בעקרונות האלה שכולנו תומכים בהם כדי לעשות דברים אחרים לגמרי, כדי למחוק את הציונות, כדי להביא למצב שבו המדינה שצריכה להיות מדינה יהודית, שיש בה משטר דמוקרטי, שהיא מדינת הלאום של העם היהודי עם זכויות פרט שוות לכולם, הופכת להיות מין מדינת כל אזרחיה, כל מסתנניה, שאסור לעשות בה שום דבר יהודי, חס וחלילה, אלא אם זה לא ממש מפריע למי שיושב שם בבית המשפט.
“אני רק חושב שזה ביטוי נוסף לכשל עמוק מאוד. זה לא שיושבים שם אנשים רעים; אבל אני חושב שתפיסות העולם הן כל כך שגויות, וההרכב של המערכת המשפטית – ובעיקר של הצמרת שלה על כל ההיבטים שלה – הוא כל כך חדגוני, הוא כל כך לא משקף את המגוון של האוכלוסייה הישראלית, והוא מביא לתוצאה שהזעקה הזאת – שאתה שומע אותה בעוצמה כל כך גדולה בדברים שאומר כאן חבר הכנסת אשר, באמת מדם ליבו – הזעקה הזאת פשוט לא חודרת את החומות האלה.
“סיעת ישראל ביתנו הצביעה לאורך שנים ארוכות, ובצדק, על הכשלים הקשים שקיימים במערכת המשפט. כפי שאתן, שתיכן, עשיתן בכישרון רב ובדיוק רב, גם עכשיו, ועל כך שתהליך בחירת השופטים הביא לתוצאות שאין לקבל אותן - -
“כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, הלילה הזה שבו זוקפים את קומתם המוני המוני אזרחיות ואזרחים שקולם לא נשמע ואמונתם נרמסה במשך עשרות שנים על ידי מערכת משפט - -
“באיזו מדינה יש תקשורת כזאת מוטה, יש בית משפט כל כך מוטה, יש אקדמיה שמקיימת כנסים שהתנאי להשתתף בהם הוא הבעת דעה אחת בלבד?
“גם המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט תיאודור אור – זה לא הפריע לאף אחד שאשתו שופטת בבית המשפט המחוזי בעודו יושב בעליון, כשהחברים שלו, שאיתם הוא אוכל צוהריים, הם שדנים בערעורים על פסקי הדין שלה.
“כך אמר נשיא בית המשפט העליון שלכם: צריך להבין שבית המשפט העליון הוא משפחה אחת. גם אם יש דעות שונות, טובתה של המדינה היא שיהיה בית משפט קוהרנטי, שהיחסים בו יהיו כמו במשפחה, עם כל חילוקי הדעות. לא ניתן להכניס למערכת הזו מישהו שאינו חלק מהמשפחה.
“אגב, אחת הבעיות הקשות, הקשות באמת, של מערכת המשפט שלנו לאורך ולרוחב היא העובדה שאין בה שוויון, לא בסיכויים של אנשים להתמנות למשרות שיפוטיות, לא בסיכויים של בעלי דין לקבל את יומם בבתי המשפט, לא באופן שבו מתקיימת אכיפת החוק.
“כשם שאנחנו מצווים לכבד את הרשות השופטת ולא להיכנס ולהתערב בתחומים שמסורים לה – וראית רק עכשיו איך אני הקפדתי לומר כל הזמן בצורה ברורה מאוד שמי שידון בתלונה ומי שבסוף קובע את הדברים הוא הגוף שאמון על העניין הזה; זאת לא סמכותי – באותה נשימה תפקידה של נשיאת בית המשפט העליון, כמו גם של כל מערכת המשפט, הוא לעשות משפט; תפקידם לא לחוקק, תפקידם לא לקבוע מה מידתי או לא מידתי, תפקידם לא להחליף את שיקול הדעת של הבוחר ולקבוע איזה שר צריך להיות בממשלה או לא צריך להיות בממשלה וכו' וכו'.
“בעיניי, מציאות שבה ציבורים עצומים עצומים מודרים מבית המשפט, עד כדי כך שיש מיעוט קטן ששולט בו ומנסה באמצעות השליטה שלו במערכת הזו לכפות את ערכיו על כלל הציבור, תוך דריסה לא פעם של מיעוטים בתוך הציבור שקולם לא נשמע וזכויותיהם לא נשמרות, היא ההפך הגמור ממה שמערכת משפט צריכה לעשות, לפי שיטתך, כפי שאת ניסית להציג אותה כאן.
“אני רוצה לקוות שאולי מתחילה לחלחל בתוך המערכת – ואין לי ספק שכשנעביר את הרפורמה, אנחנו נראה את זה בצורה הרבה יותר עוצמתית – ההבנה שמה שהיה לא יהיה יותר, והכשלים הנוראיים האלה שקיימים, לא יהיה אפשר לכסות עליהם יותר, והמדיניות של איפה ואיפה לא יכולה להימשך יותר.
“אני נחוש לקדם את הרפורמה הזאת, אני נחוש לשמוע את הדברים של מי שישמיע אותם בשום שכל, לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, ואני בטוח שאנחנו נצא בסופו של התהליך הזה עם שינוי יסודי שנדרש שנים, שיביא למדינת ישראל איזון בין שלוש רשויות השלטון, דמוקרטיה כפי שצריכה להיות, אמון במערכת המשפט, תיקון במערכת המשפט, שיפור דרמטי בשירות שמערכת המשפט נותנת לציבור.