“תכף נצביע נגד ממשלה שממנה בייביסיטר למדינה שלמה – לא שר אחד לכל משרד, אלא בייביסיטר; לא ניהול, אלא קומבינה; לא הנהגה, אלא סידור עבודה.
“זוהי ממשלה שלא מתפקדת – לא בביטחון, לא בכלכלה, לא במדיניות חוץ. והאמת? היא גם לא מתביישת בזה.
“אנחנו כבר שבועיים יושבים דרוכים מתי מישהו יבוא לתת לנו כאפה, ממש כמו ילד מוכה. חיזבאללה מאיימים, איראן מאיימת, ואנחנו? יושבים על המדוכה.
“גם אנחנו מתים כאן מעצב – עצב של המדינה שמשנה את פניה; מדינה ששיקול הדעת שלה מופעל על פי מחירים; מדינה ששכחה את הערכים הבסיסיים ביותר; מדינה ששכחה ש"לעולם לא עוד" זו אינה סיסמה; מדינה שמנהיגיה פועלים על פי צו פוליטי ולא על פי הצו המוסרי.
“אבל אתם נותנים לגיטימציה; במקום לתת ביטחון, לתת עוצמה ולהגן על המדינה הזאת, הרסתם אותה. ביטחון אפס, ממשלה אפס, אפס אחד גמור.
“ואני אומרת: יש לי געגועים לממשלה הקודמת. היה לנו שקט, היה מבצע, הדברים עבדו כל כך נכון. מה מונע להמשיך את אותו קו?
“ואני קוראת מכאן, כתושבת שדרות: די, תתעוררו על עצמכם. זה לא יעלה על הדעת. אני שלושה חודשים בכנסת הזו, ואני המומה.