“המשמעות היא שמרגע שהכנסת יוצאת לפגרת בחירות, העבודה ככל שיכולה להיות או שתהיה היא אך ורק באמצעות ועדת הסכמות, ביחס לכל דבר שירצו להעלות תידרש ועדת הסכמות שמורכבת מיו"ר הקואליציה ומרכזת האופוזיציה ביחד עם הייעוץ המשפטי לכנסת.
“אנחנו מכניסים תיקון אחד, שיאמר שהכנסת תצא לפגרת בחירות ב-17 ביולי 2026. הבחירות יתקיימו במועדן, ב-27 באוקטובר 2026.
“אמרתי שזה לא פוגע בחיילים, כי בעיניי סעיף 2 הוא זה שיכול היה לייצר את הפגיעה בחיילים, במשרתים במילואים ובסדיר. לסעיף 1 לא אמורות להיות משמעויות מעשיות, במובן הזה שיכולות לפגוע בחיילים.
“דברי ההסבר הם הדיונים שהתקיימו כאן. כל הדיונים שהתקיימו כאן באשר למשמעות של הקצאה, של חלוקת עוגה, של השפעות על זכויות אחרות, לא נמצאים כאן עוד והם לא חלק מהצעת החוק שתעלה לקריאה השנייה ולא מדברי ההסבר. מה שנשאר זה עיגון של ערך.
“לדעתי, המונח ערך יסוד הוא לא מנגנון חוקתי חדש, הוא ביטוי. כמו שמשתמשים בביטויים שונים בחקיקה ראשית וגם בחקיקת-יסוד. יש כאן שימוש בביטוי שנועד לחזק את האמירות שיש כבר היום בהלכה הפסוקה ביחס ללימוד תורה.
“בעיניי, מחיקה של סעיף בהסתייגות, היא לאו דווקא הסתייגות הכרחית. גם אם הוא היה מפיץ אותה וגם אם לא, מצביעים בסוף על הסעיף. הסתייגות למחיקה, תמיד קיימת על השולחן, כי היא מתבטאת בהצבעה על הסעיף.
“לא ניתן לעגן את הבקשה הזאת בחוק-יסוד. הלום קרב, אנחנו יודעים מה זה, יש לו הגדרה שצריך לתת. אבל יש הגדרה שאפשר לתת בחקיקה רגילה, כדי שהיא תקנה את הבקשות שאתם מבקשים, בדיור, בפיצויים ובדברים אחרים.
“לגבי הפטור הגורף לחרדים, אני מסכימה עם מה שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי. אמרתי את זה בעצמי בדיונים הקודמים, כשהיו עוד שני סעיפים. החוק הזה לא נותן פטור גורף לחרדים משירות צבאי.
“מחיקת סעיף לא יכולה להיות נושא חדש, כי היא לא מוסיפה שום דבר. הגדרה של נושא חדש היא הצעה לתיקון הצעת החוק שחורגת מגדר הנושא. ההצעה כאן היא להוריד חלק מהצעת החוק ולכן, זה לא נכנס להגדרה של נושא חדש.
“היו אמירות כאילו יתר הערכים נעלמו כלא היו. זה לא כך. הערכים האלה עדיין קיימים, בין אם בחקיקה ובין אם בפסיקה.
“לגבי הסעיף הראשון, עמדתי הייתה ונותרה, שהוא סעיף שמעמיד את הערך של לימוד התורה, שהוכר גם בפסיקה, המחוקק רוצה להציב את הערך הזה בחוק-יסוד, על המשמעות של זה. משמעות סמלית, משמעות הצהרתית ואולי גם משמעויות מהפן החוקתי, ככל שתהיינה.
“יש חוק-יסוד: הצבא שקובע את החובה האזרחית לשרת בצבא, הוא נותן לה מעמד, הוא קובע שההסדרים הפרטניים יהיו בחוק. המחוקק קובע שלימוד תורה זה ערך, זה כתוב, זה מה שיהיה ויצטרכו להתחשב גם בערך הזה, ביחס עם ערכים אחרים.
“זה לא אומר שהסעיף אופרטיבי. אני מסכימה עם חבר הכנסת אזולאי, זה לא יחול על דברים ספציפיים במובנים שהוזכרו כאן. לא סנקציות, לא מעצרים, לא דברים שדובר בהם, מבחינת הקצאות.
“העובדה שנציג הצבא לא הגיע לכאן, בעייתית בעיניי, להבנת העמדה שלהם ביחס לחקיקה הזאת. הם הוזמנו מספר פעמים.
“בייעוץ המשפטי של הכנסת אנחנו לא משתמשים במונחים האלה, בהיעדר עמדה מחייבת לעמדתנו. כשאנחנו עומדים על קשיים חוקתיים, אנחנו בוחנים איזה ערכים עדיין יש.
“הפסיקה היא חלק מהדין. כשאנחנו בוחנים מה הדין, הוא מורכב גם מחקיקה וגם מהפסיקה. העובדה שיש ערכים שהוכרו ופורשו בפסיקה, לא מפחית מהערכים האלה.
“הסעיף השני, שהתייחס לנושא של מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה, העמדה שלי הייתה שהוא בעל פוטנציאל להיבטים מעשיים.
“ההותרה של סעיף 1 זה באמת שהשופט, כשהוא בא לפסוק ולבחון ערכים שונים, הוא יוכל לשקול גם את הערך הזה. הוא יכל לשקול אותו קודם, אבל עכשיו המחוקק אומר שהוא מתייחס לערך הזה.
“העובדה שהשוויון בפסיקה וקיבל את הפרשנות שלו, זה ערך מאוד חזק, בעל משמעויות שכבר פורשו, שכבר משתמשים בהם כשעושים חקיקה, שאנחנו יודעים איך להתייחס לערך הזה. אני לא חושבת שיש פגיעה בערך הזה.
“בעיניי החוק הזה מעגן ערך והמחוקק אומר שהוא שם את הערך הזה בחקיקת-יסוד, הערך הזה כבר הוכר בפסיקה. אני לא חושבת שהערך הזה יביא לשינויים ביחס לחקיקה של חוקים ספציפיים, מאלה שהזכיר חבר הכנסת שירי.
“אין את המונח ערך יסוד בחקיקה, אבל בחקיקה לפעמים כותבים מונחים חדשים והפרשנות שלהם תהיה לעתיד. האם הפרשנות שלהם תהיה מעשית, ככזו שמקנה זכויות מעשיות, ספציפיות בנושאים שדיברנו עליהם? לעמדתי, לא.
“בחינה של ההליך נעשית גם בפקטור של זמן, אבל בעיקר בפקטור המהותי והמבחן המהותי הוא האם הייתה לחברי הכנסת אפשרות מעשית לגבש את עמדותיהם ביחס להצעת החוק הזאת, אני חושבת שזה בהחלט התקיים כאן, השתתפו כאן נציגים רבים שהתייחסו לסעיפים, ירד הסעיף שירד החשש לגביו.
“זה מעגן באופן חזק יותר את הערך של לימוד תורה, זה לא מוריד מהערכים האחרים שכבר היום מעוגנים, בין בחוקי-יסוד, בין בפסיקה ובין באופן שבו אנחנו מפרשים.
“בגלל שבנוסח יש עמימות רבה ואי אפשר לדעת כיצד צריך לפרש את העמימות הזאת, בעיניי את העמימות הזאת צריך לפרש לצד הדקלרטיבי ולא המעשי.
“אני אומרת שמבחינתי ככל שהנוסח הזה יחוקק ותהיה בו עדיין עמימות, העמימות צריכה להיות לרעת שאלת המעשיות.
“כל מה שנאמר אתמול אני עומדת מאחוריו, לחוק הזה עלולות, עשויות, יש פוטנציאל, וככה פתחתי גם את הדברים שלי היום, למשמעויות מעשיות, בין אם בתואר הראשון, בין אם בהקצאת קרקעות, בין אם בהנחות של משרדים אחרים, בין אם במלגות ובקצבאות של הביטוח הלאומי.
“יש דבר אחד שהוא כן ברור, שהמטרה של ההצעה הזאת היא כן לתת איזה שהוא יחס לנושאים שקשורים לגיוס לצבא ולכן מבחינתי הדיון פה לא יכול להתמצות ולהסתיים ככל שנציג הצבא לא יגיע לכאן.
“המתחם הראשון ששאלת אותי עליו היה האם ביום שלמחרת אפשר יהיה לתת לכל לומדי התורה פטור, התשובה לזה היא לא.
“אני סברתי שכדי לייצר הצהרתיות, ואמרתי את זה גם אתמול ואני אומרת את זה גם היום, נכון יהיה לשנות את הנוסח. הצעות לשינוי הנוסח נכון לעכשיו לא התקבלו ולכן עומד כאן הנוסח הזה.
“כשזה יגיע למשרדי הממשלה, ואתם שמעתם כאן את היועצים המשפטיים, יש שורה ארוכה של נושאים שזה בהחלט יכול לחול ביחס אליהם. הוועדה לא ביררה את זה. אני הצעתי נוסחים שיכולים להבהיר שמדובר כאן בדבר שהוא הצהרתי בלבד.
“אני לא חושבת שכשוועדה לא מבררת את המשמעויות עד הקצה של הדבר, ואנחנו מדברים בחוק-יסוד, ויש לנו לצד זה כבר פסיקה שהכירה בערך הזה, כפי שזה נאמר כאן עוד בדיונים הראשונים לקריאה הראשונה, אז במצב כזה כשוועדה מחוקקת ונשארת עם נוסח, הפרשנות הנכונה שתהיה, גם למשרדי הממשלה, וגם הפרשנות שנכון שתיושם להצעת החוק הזאת תהיה כזאת שהיא משאירה את ערך לימוד תורה כדקלרטיבי.
“אני לא יודעת מה בג"צ יפסוק, אני כן יודעת שאם כוונת המחוקק כאן היא להעמיד את הערך הזה מעבר לרמה ההצהרתית ולהפוך אותו לערך יסוד ברמה גבוהה יותר, וזה בהחלט עשוי להשתמע מהנוסח שיש כאן עכשיו, זה יכול להביא לתוצאות שאת אומרת.
“ברגע שהם הוזכרו בנוסח הקודם ונעשה איזה שהוא ניסיון לעשות ביניהם השוואה והנוסח הזה כבר לא מייצר את אותה השוואה אלא רק אומר שלערך לימוד תורה יש משמעות, הפרשנות שלי היא שהמשמעות של ערך לימוד תורה היא בדיוק כמו שיש היום בפסיקה. אם הפסיקה נתנה לערך הזה משמעויות מסוימות, זו הפרשנות בעיניי היחידה שיכולה להיות לנוסח הזה, ודווקא זה מתחזק מזה שהיה נוסח אחר ששונה לדבר הזה.
“אחרי קריאה ראשונה גיבוש כוונת המחוקק נעשה כאן, בדיוני הוועדה, ולכן הגיעו לכאן יועצים משפטיים למשרדי ממשלה שכל אחד הציג את הגזרה אצלו, שהחוק הזה עשוי, עלול, יכול, יש פוטנציאל שזה יחול ביחס אליו.
“לכן אני אומרת לוועדה שבעיניים שלי, ככל שזה הנוסח שהולכים אליו, גם בהמשך לדברים שאומרת חברת הכנסת מירב כהן, עם השינויים שנעשו, מבחינתי אם אני אצטרך להציג בפני מישהו או בפני בית משפט מה העמדה שלי כיועצת משפטית של הכנסת, העמדה שלי, בגלל שיש יותר שאלות מתשובות ולא הצלחנו פה להגיע להתבהרות וככל שאתה תחליט שלא לשנות את הנוסח, מבחינתי הנוסח הזה חוזר על האמור בפסיקה היום ואיך שהיא רואה את הערך של לימוד תורה.
“כשאנחנו בדקלרטיבי, כמו שאני אמרתי קודם, אני חושבת שאם נשארים עם הנוסח הזה והוועדה מקבלת החלטה שהוא בסופו של דבר נועד למטרות הצהרתיות ולחזור על העמדת הערך הזה כפי שיש את זה היום בפסיקה, זו מבחינתי פרשנות שהיא דקלרטיבית.
“אין שום סיבה, ואתה יודע את זה, שנציגי ממשלה לא יתייצבו בפני הכנסת, זה חלק מהעבודה שלהם וזה חלק מהעבודה של הוועדה לברר את הסוגיות.
“החוק הזה מדבר על הערך של לימוד תורה, הוא לא מדבר על לומדי התורה ולא מגדיר אותם בחוק הזה. ההגדרות יהיו בהמשך בחוקים רגילים, ובדיוק כמו שדיברנו על משרדי הממשלה שאמרו שהם יצטרכו לראות איך הם מפרשים את זה, גם העניין הזה יצטרך לקבל הבהרות.
“לצד המשמעויות האלה, שהן לרוב יהיו משמעויות כספיות, אבל לאו דווקא, יש את השאלה של ההשפעה של החוק הזה ביחס לגיוס לצבא, הצבא לא הגיע לכאן למרות, נועה, שהוא הוזמן כמה פעמים?
“יש בנוסח הזה כזה סיכון, כמו שזה עלה אתמול בצורה מאוד ברורה, אבל בסוף, בגלל שהוועדה לא באמת הצליחה לברר ולשנות את הנוסח כדי להגיד זה לא חל או כן חל, אני אומרת, כמי שמייעצת כאן, מבחינתי לא אמור להיות בנוסח הזה מבחינה פרשנית לעתיד מעבר למה שיש בפסיקה ככל שמחליטים שלא לשנות אותו כרגע.
“כבר היום יש הכרה, גם בפסיקה וגם בחקיקה ראשית בנושאים מסוימים, שמקנה זכויות לחיילים ולמשרתים במילואים, ומכיוון שכבר היום יש חקיקה שנותנת את הדברים האלה, ככל שזה יוכנס לכאן ברמה הצהרתית בלבד ושהיא מקבילה, אני לא בטוחה כמה זה תורם בעניין הזה.
“הפתרון להלומי קרב ולפיצויים ולזכויות שהם צריכים לקבל צריך להיות בחוק ספציפי שיקנה להם את הזכויות האלה.
“נכון שייתכן שיהיו דברים שתידרש להם חקיקה, אבל ייתכן ובגלל שהנוסח הזה, כמו שנאמר כאן אתמול על ידי יועצים משפטיים למשרדים שיצטרכו להשתמש בו, מעורר הרבה שאלות ויש בו איזה חוסר הבנה מה באמת הכוונות שלו, יש דברים שיצטרכו לעשות בחקיקה, אבל יש דברים שלא דורשים חקיקה וייתכן שמכוח הנוסח הזה יידרשו לחלק את העוגה בצורה אחרת, וזאת הבעיה לגבי הדברים.
“המשרדים שהגיעו, בהינתן זה שיש בחוק הזה בסוף יותר שאלות מתשובות, ואני אמרתי אתמול, ככל שרוצים להבהיר שזה נוסח דקלרטיבי היה ראוי ונכון מבחינת הוועדה לתקן את הנוסח ואפשר להציע נוסחים שהם ייתנו את המענה הברור שהכוונה של הוועדה וכוונת המחוקק היא לייצר איזה שהיא אמירה דקלרטיבית ביחס לערך לימוד תורה.
“נועה, אני חוזרת על זה, צריך להגיע לכאן נציג צבא שייתן תשובות לשאלה, אי אפשר למצות את הדיון בלי זה, זה דבר שהוא הכרחי. צריכה לצאת דרישה ברורה מהוועדה על הדבר הזה ולא ייתכן שהוועדה תקיים שבוע שלם של דיונים ונציג צבא, שהוא רלוונטי לדיון הזה, לא יגיע, בלי שאנחנו אפילו מקבלים תשובה למה הוא לא בא.
“אם תהיינה לה הוא נתן כל מיני הערכות כאלה ואחרות, ואני מצטרפת לעמדה שההערכות התקציביות לחקיקה, פרטית בפרט, מעולם כאן לא היו מדויקות.
“כמו שהיועצת המשפטית למשרד העבודה והרווחה היטיבה לומר שיש יותר שאלות מתשובות. אנחנו לא יודעים בדיוק מה המשמעויות של הדברים.
“לגבי לומדי תורה, כבר היום גם בכל מבחני התמיכה וגם בכל התקציבים שבהם מתקצבים ישיבות עם לומדי תורה יש הגדרות למיהם לומדי תורה באילו ישיבות.
“אתה לא צודק בזה שברגע שהערך הזה עולה רמה, ולא במובן הצהרתי בלבד אלא גם עם השלכות מעשיות, ייתכן שמכוח עקרונות אחרים יידרש לתת גם ללומדי התורה מלגות דומות ודברים דומים כדי לייצר את אותה הטבה.
“השאלה היא האם כשיהיו את לומדי התורה – ובסוף יש לך הקצאה מסוימת, אני מניחה שהיא לא בלתי נגמרת – האם תצטרכי, לדעתך, לחלק את העוגה אחרת?
“זה לא צריך להיות רק סעיף אחד, אבל אפשר להציע נוסח שיהיה ברור ממנו שבסוף הכוונה היא להעמיד את ערך לימוד תורה כערך חשוב ברמה ההצהרתית.
“ניתן להעמיד גם את ערך השירות הצבאי ושירות המילואים כערך. להגיד לך שאני חושבת שזה הדבר הנכון? לאו דווקא, כי בסוף בנוסח שקיים כרגע אני לא בטוחה אם זה נכון להעמיד ערך מול ערך ולייצר את הקונסטלציה הזאת.
“אבל האם לדעת משרד הביטחון ונציגיו המקצועיים יש או יכולות להיות השלכות כלשהן להצעת החוק הזאת, ששמה בצד אחד של המאזניים את לומדי התורה ובצד השני נמצאים ערכים אחרים כמו גיוס ושוויון? האם לדעתכם זה יכול להשפיע על הקצאות כלכליות של המשרד למשרתים בסדיר, למשרתים במילואים?
“ולכן השאלה המקדמית שאנחנו מנסים לברר פה מתחילת הדיונים היא האם המטרה של החוק הזה היא לייצר תוצאות מעשיות או להיות במטרה סמלית הצהרתית.
“העובדה שיש הטבה ייחודית ללוחמים תמשיך, ככל הנראה, להינתן. אבל לצידה ייתכן שתידרש, מכוח העלאת הערך של לימוד תורה כערך שאולי ייתפס כשקול לתואר ראשון, יידרש לתת גם ללומדי תורה, ואז בהינתן שהעוגה אמורה להיות מוגבלת באיזשהו מצב, זה עלול להשפיע גם על זה.
“זה לא שאפשר לומר שבגלל שעכשיו מעגנים את ערך לימוד התורה, שקיים כבר בפסיקה כערך בהצעת חוק יסוד, זה נועד כדי לפגוע בערכים אחרים.
“ערך השוויון מוכר דרך הפסיקה ולכן הוא מצוי בדין, ולכן הוא ערך שעומד בפני עצמו.
“נכון, אז אני חושבת שבלימוד מול לימוד משרד החינוך יצטרך לעשות את התעדופים שלו. ייתכן מאוד בעיניי שתהיה לזה השפעה על דבר כזה.
“לגבי לוחמים עם תואר ראשון: בסוף, כשיש חוק שקובע הטבה לאוכלוסייה מסוימת זה ברור שהחוק הזה ימשיך לתעדף את אותה אוכלוסייה מכוח אותו חוק. מה יהיה בפן התקציבי? ברגע שאתה שם אוכלוסייה נוספת שצריך לתעדף גם אותה בלימודים שזה יהיה שווה ערך – אולי, אני לא אומרת שזה מה שיהיה, אבל יכול להיות – לתואר ראשון.
“כשהסתייגות עוברת במליאה, יש הוראה שמאפשרת ברוב של חברי הכנסת להחזיר אותה לוועדה. כאשר מתקבלת הסתייגות שהיא הסתייגות שלדעתנו דורשת דיון, אנחנו מציפים את זה שיש צורך בהחזרה לוועדה, ואחרת זה שוב גם נושא שמסתכן בשאלה של פגם, מכיוון שלא התקיים עליו דיון אמיתי ביחד עם נציגים שיכולים להתייחס לנושא.