“בחוק יש 90 ימים. הדבר הנכון ביותר, כן להעביר את החוק הזה, גם בגלל המימון, שוועדה ציבורית קבעה אותו והמליצה עליו והחוק התבסס על מסקנותיה.
“את החוק הזה צריך להעביר עד מחר. הוא מונח על השולחן. כדאי לקבל עליו את ההחלטה.
“בהתאם לחקיקת חוק מימון, שהנוסח שלו הוקרא עכשיו, על פגרת הבחירות.
“אנחנו בכנסת הזו אף פעם לא ספרנו את ימי השישי, שבת. תבדקי.
“יהיה צריך לעשות החלטה של ועדת הכנסת. את השבוע הבא להסדיר כך שהוא כן ימשיך בדרך ביניים מסוימת, גם ביחס לוועדות, גם ביחס למליאה. ומשבוע לאחר מכן בכל זאת תהיה ועדת בחירות.
“לפי החוק, כשהבחירות במועדן, פגרת הבחירות היא בת 90 ל-150 ימים. ככל שאין קביעה בהצעת החוק, כמו שקבענו, ואין כל החלטה אחרת, הכנסת יכולה להמשיך עד 90 ימים. ההמלצה המקורית שלי שהייתה ושעמדתי עליה, היא שהכנסת כן תצא לפגרת בחירות ב-17 ביולי.
“עדיין יש עדיפות למפלגות קיימות על פני מפלגות חדשות, גם אחרי התיקון שהן עשו. היום הקובע למימון לצילום מסך של מימון, הוא מחר. מכיוון שהחוק עבר, הוא צריך לעבור בחזרה עד מחר.
“את ההודעה על ה-17 ביולי, אני הודעתי מיד בתום פגרת הפסח. מרגע שהודעתי את זה, ניתנה לכנסת האפשרות להמשיך ולחוקק בלי להתחיל לחקור בכל שאלה, אם אפשר או אם אי אפשר ואם נכנסנו לפגרה או שעוד לא נכנסנו או התקרבנו אליה.
“אני אומרת לפרוטוקול, שחברת הכנסת מירב בן ארי ציינה שהיא תסכים לדיונים בנושאים ביטחוניים שגם אני אגיע למסקנה שהם אכן נושאים ביטחוניים. אנחנו לא כותבים את זה כאן, ניתנת ההסכמה מראש לעניין הזה.
“שגית, אי אפשר בכל מקרה לצאת לפגרה גם ב-90 ימים, בלי החלטה של ועדת הכנסת.
“אנחנו הכללנו בהצעת החוק הזו, על דעת קואליציה כאופוזיציה, מכיוון שמועד הבחירות יהיה במועדן, 27 באוקטובר, קבענו בהצעת החוק סעיף 3, שאומר שהכנסת תתפזר ביום ה-101, זה היום הקובע למימון.
“הפעם לא יהיה חוק התפזרות, להבנתי, אבל בחוק המימון הכנסנו הוראה שקובעת את מועד ההתפזרות של הכנסת, ומאותו רגע תחול ועדת הסכמות ביחס לכל דבר שרוצים להעלות לסדר היום.
“בגלל שיש לך הרבה הסתייגויות והימים יהיו ברצף, המטרה היא שההחלטה תהיה שלך אם להוציא להפסקה. זה נותן לך יותר כוח, אבל אפשר שגם הוא יודיע את זה.
“אנחנו מכניסים תיקון אחד, שיאמר שהכנסת תצא לפגרת בחירות ב-17 ביולי 2026. הבחירות יתקיימו במועדן, ב-27 באוקטובר 2026.
“המשמעות היא שמרגע שהכנסת יוצאת לפגרת בחירות, העבודה ככל שיכולה להיות או שתהיה היא אך ורק באמצעות ועדת הסכמות, ביחס לכל דבר שירצו להעלות תידרש ועדת הסכמות שמורכבת מיו"ר הקואליציה ומרכזת האופוזיציה ביחד עם הייעוץ המשפטי לכנסת.
“אנחנו מכניסים תיקון אחד, על כך שהכנסת תצא לפגרת בחירות ב-17 ביולי 2026. המשמעות היא שהבחירות יתקיימו במועדן ב-27 באוקטובר 2026.
“מכיוון שהכנסת הנוכחית ממלאת את כל ימיה ומועד הבחירות נותר ב-27 באוקטובר, לא נדרשת הצעת חוק התפזרות במובנה הרגיל, כי אין כאן קיצור של כהונת הכנסת.
“למעשה מדובר בהצעת חוק שהתיקונים שלה מתבססים על המלצות הוועדה הציבורית שהוצגו כאן בהכנה לקריאה הראשונה. הצעת חוק מימון עוברת בדרך כלל לקראת סיום כהונתה של הכנסת ביחד עם הצעת חוק נוספת של תיקונים לעניין הבחירות שעוברת בוועדת החוקה, וביחד בדרך כלל גם עם הצעת חוק התפזרות הכנסת.
“ביחס לכל דבר שרוצים להעלות, תידרש ועדת הסכמות שמורכבת מיושב-ראש הקואליציה ומרכזת האופוזיציה ביחד עם ייעוץ משפטי לכנסת.
“הוועדות האלה גם אחרי הפיצול הדיוני כמעט שלא התקדמו ביתר הוועדות, ועדיין אתה עכשיו מבטל את המיזוג, כך שאנחנו נלביש את ההסדר להלומי קרב בין טרומית לראשונה, אין נושא חדש, ולכן נלביש את זה על הצעת החוק של חבר הכנסת משה סעדה, פ-4709/25, והיא תונח במליאה.
“מה שאנחנו מציעים עכשיו זה לבטל את המיזוג ולהלביש את התיקון הזה למעשה על הצעת החוק של חבר הכנסת משה סעדה.
“בכנסת הקודמת ההתפזרות והמימון עברו ביחד בהצעה אחת ואני מציעה להכניס גם כאן כתיקון בהצעת חוק המימון את המועד של ההתפזרות כ-17 ביולי.
“לגבי הפטור הגורף לחרדים, אני מסכימה עם מה שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי. אמרתי את זה בעצמי בדיונים הקודמים, כשהיו עוד שני סעיפים. החוק הזה לא נותן פטור גורף לחרדים משירות צבאי.
“אמרתי שזה לא פוגע בחיילים, כי בעיניי סעיף 2 הוא זה שיכול היה לייצר את הפגיעה בחיילים, במשרתים במילואים ובסדיר. לסעיף 1 לא אמורות להיות משמעויות מעשיות, במובן הזה שיכולות לפגוע בחיילים.
“זה מעגן באופן חזק יותר את הערך של לימוד תורה, זה לא מוריד מהערכים האחרים שכבר היום מעוגנים, בין בחוקי-יסוד, בין בפסיקה ובין באופן שבו אנחנו מפרשים.
“העובדה שהשוויון בפסיקה וקיבל את הפרשנות שלו, זה ערך מאוד חזק, בעל משמעויות שכבר פורשו, שכבר משתמשים בהם כשעושים חקיקה, שאנחנו יודעים איך להתייחס לערך הזה. אני לא חושבת שיש פגיעה בערך הזה.
“הפסיקה היא חלק מהדין. כשאנחנו בוחנים מה הדין, הוא מורכב גם מחקיקה וגם מהפסיקה. העובדה שיש ערכים שהוכרו ופורשו בפסיקה, לא מפחית מהערכים האלה.
“לדעתי, המונח ערך יסוד הוא לא מנגנון חוקתי חדש, הוא ביטוי. כמו שמשתמשים בביטויים שונים בחקיקה ראשית וגם בחקיקת-יסוד. יש כאן שימוש בביטוי שנועד לחזק את האמירות שיש כבר היום בהלכה הפסוקה ביחס ללימוד תורה.
“דברי ההסבר הם הדיונים שהתקיימו כאן. כל הדיונים שהתקיימו כאן באשר למשמעות של הקצאה, של חלוקת עוגה, של השפעות על זכויות אחרות, לא נמצאים כאן עוד והם לא חלק מהצעת החוק שתעלה לקריאה השנייה ולא מדברי ההסבר. מה שנשאר זה עיגון של ערך.
“בעיניי החוק הזה מעגן ערך והמחוקק אומר שהוא שם את הערך הזה בחקיקת-יסוד, הערך הזה כבר הוכר בפסיקה. אני לא חושבת שהערך הזה יביא לשינויים ביחס לחקיקה של חוקים ספציפיים, מאלה שהזכיר חבר הכנסת שירי.
“אין את המונח ערך יסוד בחקיקה, אבל בחקיקה לפעמים כותבים מונחים חדשים והפרשנות שלהם תהיה לעתיד. האם הפרשנות שלהם תהיה מעשית, ככזו שמקנה זכויות מעשיות, ספציפיות בנושאים שדיברנו עליהם? לעמדתי, לא.
“בייעוץ המשפטי של הכנסת אנחנו לא משתמשים במונחים האלה, בהיעדר עמדה מחייבת לעמדתנו. כשאנחנו עומדים על קשיים חוקתיים, אנחנו בוחנים איזה ערכים עדיין יש.
“הסעיף השני, שהתייחס לנושא של מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה, העמדה שלי הייתה שהוא בעל פוטנציאל להיבטים מעשיים.
“העובדה שנציג הצבא לא הגיע לכאן, בעייתית בעיניי, להבנת העמדה שלהם ביחס לחקיקה הזאת. הם הוזמנו מספר פעמים.
“זה לא אומר שהסעיף אופרטיבי. אני מסכימה עם חבר הכנסת אזולאי, זה לא יחול על דברים ספציפיים במובנים שהוזכרו כאן. לא סנקציות, לא מעצרים, לא דברים שדובר בהם, מבחינת הקצאות.
“בעיניי, מחיקה של סעיף בהסתייגות, היא לאו דווקא הסתייגות הכרחית. גם אם הוא היה מפיץ אותה וגם אם לא, מצביעים בסוף על הסעיף. הסתייגות למחיקה, תמיד קיימת על השולחן, כי היא מתבטאת בהצבעה על הסעיף.
“לא ניתן לעגן את הבקשה הזאת בחוק-יסוד. הלום קרב, אנחנו יודעים מה זה, יש לו הגדרה שצריך לתת. אבל יש הגדרה שאפשר לתת בחקיקה רגילה, כדי שהיא תקנה את הבקשות שאתם מבקשים, בדיור, בפיצויים ובדברים אחרים.
“היו אמירות כאילו יתר הערכים נעלמו כלא היו. זה לא כך. הערכים האלה עדיין קיימים, בין אם בחקיקה ובין אם בפסיקה.
“לגבי הסעיף הראשון, עמדתי הייתה ונותרה, שהוא סעיף שמעמיד את הערך של לימוד התורה, שהוכר גם בפסיקה, המחוקק רוצה להציב את הערך הזה בחוק-יסוד, על המשמעות של זה. משמעות סמלית, משמעות הצהרתית ואולי גם משמעויות מהפן החוקתי, ככל שתהיינה.
“בחינה של ההליך נעשית גם בפקטור של זמן, אבל בעיקר בפקטור המהותי והמבחן המהותי הוא האם הייתה לחברי הכנסת אפשרות מעשית לגבש את עמדותיהם ביחס להצעת החוק הזאת, אני חושבת שזה בהחלט התקיים כאן, השתתפו כאן נציגים רבים שהתייחסו לסעיפים, ירד הסעיף שירד החשש לגביו.
“ההותרה של סעיף 1 זה באמת שהשופט, כשהוא בא לפסוק ולבחון ערכים שונים, הוא יוכל לשקול גם את הערך הזה. הוא יכל לשקול אותו קודם, אבל עכשיו המחוקק אומר שהוא מתייחס לערך הזה.
“מחיקת סעיף לא יכולה להיות נושא חדש, כי היא לא מוסיפה שום דבר. הגדרה של נושא חדש היא הצעה לתיקון הצעת החוק שחורגת מגדר הנושא. ההצעה כאן היא להוריד חלק מהצעת החוק ולכן, זה לא נכנס להגדרה של נושא חדש.
“יש חוק-יסוד: הצבא שקובע את החובה האזרחית לשרת בצבא, הוא נותן לה מעמד, הוא קובע שההסדרים הפרטניים יהיו בחוק. המחוקק קובע שלימוד תורה זה ערך, זה כתוב, זה מה שיהיה ויצטרכו להתחשב גם בערך הזה, ביחס עם ערכים אחרים.
“לצד המשמעויות האלה, שהן לרוב יהיו משמעויות כספיות, אבל לאו דווקא, יש את השאלה של ההשפעה של החוק הזה ביחס לגיוס לצבא, הצבא לא הגיע לכאן למרות, נועה, שהוא הוזמן כמה פעמים?
“אני אומרת שמבחינתי ככל שהנוסח הזה יחוקק ותהיה בו עדיין עמימות, העמימות צריכה להיות לרעת שאלת המעשיות.
“כשאנחנו בדקלרטיבי, כמו שאני אמרתי קודם, אני חושבת שאם נשארים עם הנוסח הזה והוועדה מקבלת החלטה שהוא בסופו של דבר נועד למטרות הצהרתיות ולחזור על העמדת הערך הזה כפי שיש את זה היום בפסיקה, זו מבחינתי פרשנות שהיא דקלרטיבית.
“המתחם הראשון ששאלת אותי עליו היה האם ביום שלמחרת אפשר יהיה לתת לכל לומדי התורה פטור, התשובה לזה היא לא.
“החוק הזה מדבר על הערך של לימוד תורה, הוא לא מדבר על לומדי התורה ולא מגדיר אותם בחוק הזה. ההגדרות יהיו בהמשך בחוקים רגילים, ובדיוק כמו שדיברנו על משרדי הממשלה שאמרו שהם יצטרכו לראות איך הם מפרשים את זה, גם העניין הזה יצטרך לקבל הבהרות.
“יש דבר אחד שהוא כן ברור, שהמטרה של ההצעה הזאת היא כן לתת איזה שהוא יחס לנושאים שקשורים לגיוס לצבא ולכן מבחינתי הדיון פה לא יכול להתמצות ולהסתיים ככל שנציג הצבא לא יגיע לכאן.
“לכן אני אומרת לוועדה שבעיניים שלי, ככל שזה הנוסח שהולכים אליו, גם בהמשך לדברים שאומרת חברת הכנסת מירב כהן, עם השינויים שנעשו, מבחינתי אם אני אצטרך להציג בפני מישהו או בפני בית משפט מה העמדה שלי כיועצת משפטית של הכנסת, העמדה שלי, בגלל שיש יותר שאלות מתשובות ולא הצלחנו פה להגיע להתבהרות וככל שאתה תחליט שלא לשנות את הנוסח, מבחינתי הנוסח הזה חוזר על האמור בפסיקה היום ואיך שהיא רואה את הערך של לימוד תורה.