“דבר שלישי שצריך לעשות – יש להגדיל את ההוצאה הלאומית הציבורית על הבריאות וליצור הפרדה ברורה בין שירותים הניתנים במסגרת הסל הממלכתי, לשירותים הניתנים במסגרת הפרטית. המערכת הפרטית בעצם צריכה רק להשלים את מה שלא קיים במערכת הציבורית, ולא להחליף אותה.
“כיום המערכת הציבורית סובלת משלוש בעיות מרכזיות: פער תקצוב בכ-20 עד 40 מיליארד שקלים בשנה; פערים חמורים בכוח אדם לרבות רופאים, רופאות, אחים, אחיות; ונטל הוצאה פרטית גבוהה במידה חריגה. כל אלה מעמידים בסכנה את יכולתה של המערכת להמשיך בביצועיה הטובים בשנים הבאות.