“מאז שאני בכנסת, וביתר שאת מאז שאנחנו בקואליציה, הובלנו מהפכה שקטה, לדוגמה, בתחום שרק אני מתעסקת בו. שקטה, אבל היא היסטורית וחסרת תקדים, בתחום שהוזנח פה 73 שנה – מערך בריאות הנפש, החוסן והטיפול הקהילתי. לא הבטחנו הבטחות באוויר, הבאנו מעשים מתוקצבים: הזרמנו תוספת עתק של 1.4 מיליארד שקלים לבסיס תקציב בריאות הנפש, לצד תוכנית חירום לאומית שנקראת מקום לנפש, שהוסיפה מאות מטפלים בקהילה; שברנו את חסמי כוח האדם; ביטלנו את התוכניות לרפואה לזרים והכנסנו מאות תקנים לסטודנטים ישראלים; הובלנו מהפכת שכר היסטורית, עם הקפצה של כ-40% בשכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, והגדרנו את הפסיכיאטריה כמשימה לאומית עם תוספת שכר ומענקי קליטה בפריפריה; הקמנו מענים חלוציים בשטח, מפיילוט מד"א נפשי שמגיע פיזית לבית המטופל בשעת משבר, ועד מיסוד מקצועות ביניים כמו עוזרי רופא, אחיות מומחיות קליניות ותומכי בריאות נפש, כדי לקצר את התורים.
“הקיצוץ הזה צריך להיות מבוטל, מבוטל לחלוטין. הכספים של המדינה צריכים ללכת לקידום הבריאות הציבורית, ולא לדילים פוליטיים מנותקים. מדינת ישראל צריכה להשקיע ברופאים שלה, כדי שלא נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים מבלי שיהיה מי שיכול לטפל בנו.
“אני מלווה את מערכת הבריאות ואת הניסיונות לטפל בבעיה הזאת של תורים ארוכים במשך שנים רבות. גם דרשנו אופציות אחרות, חוץ מחוק, למשל, הגדלת התקציבים והסיוע לבתי חולים, העלאת מספר התקנים לרופאים ולצוות הרפואי. חוקקתי, בזמנו יזמתי חוק למקצועות פארה-רפואיים - -
“כיום המערכת הציבורית סובלת משלוש בעיות מרכזיות: פער תקצוב בכ-20 עד 40 מיליארד שקלים בשנה; פערים חמורים בכוח אדם לרבות רופאים, רופאות, אחים, אחיות; ונטל הוצאה פרטית גבוהה במידה חריגה. כל אלה מעמידים בסכנה את יכולתה של המערכת להמשיך בביצועיה הטובים בשנים הבאות.