ולדימיר בליאק
Vladimir Blyak
“זאת הסיבה שהוא קילל אותי מעל דוכן הכנסת. ואני מבין אותו, כי אני לאורך כל הקדנציה חשפתי את הכישלונות שלו – חשפתי את הכישלון שלו עם הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל; חשפתי את הכישלון שלו עם הירידה הדרמטית ברמת החיים; חשפתי את הכישלון שלו במאבק ביוקר המחיה; חשפתי את הכישלון שלו עם הגירעונות בתקציב, ששברו את כל השיאים.
“78 מיליארד שקלים יותר ממה ששילמנו בשנת 2022. אין כסף בקופת המדינה. אפשר לתקן את זה.
“אני לא סתם מדבר על 78 מיליארד שקל שהשנה נשלם יותר על החובות שלנו ממה ששילמנו ב-2022. רק החובות זה סדר גודל של תקציב הביטחון לפני המלחמה, כשבשנה הבאה נגיע ל-90 מיליארד שקל.
“אז זה לא הישג, זה גירעון מאוד מאוד גבוה. זה מעל 80 מיליארד שקל. וזה מגדיל עוד יותר, עוד יותר, את החוב הלאומי שלנו.
“רק על התוכנית האסונית והמטומטמת שלו לחלוקת סיוע הומניטרי ברצועה על חשבון משלם המיסים, חסכנו קרוב ל-2 מיליארד שקלים. אם זה היה תלוי בשר האוצר, החטופים כנראה עד עכשיו היו נמקים במנהרות, בהנחה שהיו מצליחים לשרוד, המלחמה הייתה נמשכת בעצימות, לפחות, בינונית, והיינו מסיימים, הפלא ופלא, את השנה עם גירעון של לפחות 7%–7.5%, בדיוק, בדיוק, כפי שאני צפיתי בחודש יוני.
“הסיפור הוא הגירעון לשנת 2025. ראשית, 4.7% – הנתון הרשמי – אין מה לחגוג אותו. אין מה לחגוג. הוא מאוד גבוה ומדאיג למדינה בעלת כלכלה מערבית מתקדמת.
“אז קודם כול, אני רואה גם את שר האוצר וגם את השופרות שלו חוגגים את 4.7%. בוא, 4.7% זה גירעון מפלצתי לכל מדינה מערבית מתוקנת, גם אם חלק מהשנה היא הייתה במלחמה.
“זה נודע לי בדיעבד, וגם הבוקר הוא דיבר עליי – למה ביוני השנה כתבתי שהגירעון בסוף שנה יסתיים ב-7.3%, ובסוף הוא 4.7%. אז קודם כול, אני רואה גם את שר האוצר וגם את השופרות שלו חוגגים את 4.7%. בוא, 4.7% זה גירעון מפלצתי לכל מדינה מערבית מתוקנת, גם אם חלק מהשנה היא הייתה במלחמה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רק רוצה שתשימו לב שבניגוד למה שכתוב על המסך, הצעת חוק הפחתת הגירעון היא בעצם חוק הגדלת הגירעון, והגבלת ההוצאה זה בעצם הגדלת ההוצאה – רק שנשים את הדברים על השולחן.
“העובדה, האמת, היא שגם ב-2023, גם ב-2024 וגם ב-2025 הגירעון היה גבוה מיעד הגירעון שנקבע בתקציב.
“שימו לב לעובדות – ואני מדבר על עובדות בלבד: הגירעון הרשמי בתקציב 2025 עומד כרגע על 4.9%, 102 מיליארדי שקלים.
“אגב, אתמול ראש הממשלה בנאום שלו אמר שהוא מתכוון להביא את כלכלת ישראל לשיאים חדשים, וזה כבר קורה. האומנם? שימו לב לעובדות – ואני מדבר על עובדות בלבד: הגירעון הרשמי בתקציב 2025 עומד כרגע על 4.9%, 102 מיליארדי שקלים.
“חבריי חברי הכנסת, בשנתיים האחרונות הממשלה הזאת הביאה את כלכלת ישראל לשוקת שבורה – חמש הורדות דירוג האשראי, הגירעון שמאיים על היציבות הפיננסית של המשק, צמיחה שלילית לנפש, יוקר המחיה שמשתולל יום אחרי יום, וכתוצאה מכך ירידה חדה ברמת החיים. רק בשבוע שעבר התבשרנו שאחרי בנק ישראל ואחרי קרן המטבע הבין-לאומית גם משרד האוצר חתך את תחזית הצמיחה לשנת 2025 – מ-4.3% ל-3.6% בלבד.
“כי אתמול סוף-סוף התקיימה ישיבה אצל ראש הממשלה, ובישיבה היו שר האוצר, שר הביטחון והדרג המקצועי של משרד האוצר, ואז מסתבר שיש חריגה מהתקציב שאושר רק לפני חודשיים בגלל הרחבת הלחימה ברצועת עזה, והחריגה הזאת נאמדת ב-15 מיליארד שקל, לפי הערכות של צה"ל, או 25 מיליארד שקל לפי הערכות של החשב הכללי.
“והטרגדיה הכי גדולה בהיסטוריה של המדינה הזאת קרתה במשמרת שלו, במשמרת שלו כשר אוצר ובמשמרת שלו כשר במשרד הביטחון. במשמרת שלו, מדינת ישראל ספגה חמש הורדות דירוג אשראי; במשמרת שלו, הגענו מעודף תקציבי – אחרי הקדנציה של ממשלת השינוי – לגירעון, שהסתכם בסוף 2024 במעל 200 מיליארד שקל.
“1 מיליארד שקל, כלומר למרות שהגירעון המצטבר ירד, גם בפברואר היה גירעון, והבור התקציבי, החוב הלאומי גדל בעוד 6 מיליארד שקלים.
“מעבר לזה, לפני יומיים פורסם דוח שנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא הכלכלי. זו השנה השנייה שבמדינת ישראל נרשמה צמיחה שלילית לנפש; זו שנה שבמדינת ישראל נרשמה צמיחה שלילית למגזר העסקי; זו שנת שיא של יוקר מחיה למשקי בית, וזו השנה שבמדינת ישראל נרשם הגירעון הכי גבוה במערב, הכי גבוה – 8.3% – אפרופו הוויסקי ששר האוצר הבטיח לי ונעלמו עקבותיו.
“אבל מכיוון שמדובר בשר האוצר הכושל ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, אז גם בהתערבות הזאת, באופן לא מפתיע הוא הפסיד, ובתקציב הנוסף , מס' שלוש ל-2024, התקציב בעצם קובע יעד גירעון חדש – 7.7%, שזה 1.1% יותר מהיעד הקודם.
“ואתה, שר האוצר, אתה חבר בקבינט, אתה נמצא במקבלי ההחלטות, מגיש ארבע פעמים תקציב מדינה בשנה, ולא מצליח לקלוע פעם אחת ביעד הגירעון.
“במקום לקצץ בכספים הקואליציוניים, לסגור משרדים מיותרים ולבצע הסטות בתוך התקציב, בהתאם להמלצות של אגף התקציבים, שר האוצר שוב ושוב בוחר בפוליטיקה זולה על פני טובת הציבור הישראלי. אדוני שר האוצר, אתה מתעקש כי לא מדובר בהגדלת הגירעון ומטעה את חברי הכנסת. בניגוד למה שאמרת, ובטח עוד תגיד אולי בהמשך הדיון, אתם לא ביצעתם את ההתאמה הנדרשת בין תחזית ההכנסות לתחזית הצמיחה – הדבר הכי בסיסי.
“חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אתמול בוועדת הכספים אנחנו התחלנו את הדיונים על חוק הפחתת הגירעון, שהוא בעצם חוק הגדלת הגירעון.
“האופוזיציה מתנגדת לפריצת מסגרת הגירעון, כי במקום לממן את המשך הפינוי על חשבון הקיצוץ בכספים הקואליציוניים וסגירת המשרדים המיותרים – משמע, על חשבון הממשלה עצמה – הממשלה החצופה הזאת מציעה בעצם כי המפונים ישלמו את זה מכיסם.
“המצב שבו ממשלת ישראל משלימה שלוש שנים של גירעון בלתי מרוסן הוא מצב בלתי נסבל, וזו ערובה לקריסה פיננסית ופיסקלית.
“עוד לפני המלחמה, כתוצאה ישירה מניסיון ההפיכה המשפטית, הכנסות המדינה ירדו ב-10 מיליארד שקלים, וההשקעות הזרות בהייטק ירדו ב-70%. סיימנו את 2023 בגירעון מעל 4%, והשנה הצעת התקציב מדברת על 6.6, ואני אומר לכם, אם הממשלה הזאת חס וחלילה תישאר כאן עוד מספר חודשים, אנחנו עלולים לסיים את 2024 עם נתון דו-ספרתי בגירעון.
“עוד לפני המלחמה, כתוצאה ישירה מהטירוף של ההפיכה המשפטית, הכנסות המדינה ירדו, שימו לב, ב-10 מיליארד שקלים. סיימנו את 2023 בגירעון של 4.2%, וכרגע בתקציב הזה אנו מדברים כבר על הגירעון של 6.6%. הגירעון הזה הוא מסר בעייתי מאוד לשווקים, הוא מסר רע מאוד לחברות הדירוג.
“כלומר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נוסעים כאן בכביש ללא שוליים, בדרך לא דרך, לעבר אסון כלכלי. ההתנהלות של ראש הממשלה ושר האוצר היא פשוט חסרת אחריות לאומית.
“אפשר להגדיל את הגירעון, חשוב להגדיל את הגירעון בעת המלחמה, אבל לא כך, לא להכשיר את הכספים המושחתים, לא לעשות פוליטיקה קטנה מהתקציב, ובעיקר, בעיקר, חברי הקואליציה וחברי הממשלה, לא לשקר לציבור.
“ראשית, לגבי הצעת החוק – אין שום ספק כי הממשלה חייבת להגדיל את הגירעון. הבעיה היא שבהתנהלות הפוליטית והפיסקלית היא טועה פעם אחר פעם.
“את הגירעון של 200 מיליארד הפכנו לעודף של 10 מיליארד, והם הפכו את העודף תוך ארבעה חודשים לגירעון.
“אגב, בדיוק כמו ממשלת נתניהו הקודמת, שסירבה במשך שנתיים לאשר את תקציב המדינה, וסיימה את דרכה כאשר הגירעון התקציבי עמד על כמעט 200 מיליארד שקלים. ממשלת השינוי שיקמה את הכלכלה, ייצבה את המשק והשאירה בקופה כ-10 מיליארד שקלים עודף. עד שהגיעה ממשלת נתניהו החדשה וחזרה להזיק.