“זאת הסיבה שהוא קילל אותי מעל דוכן הכנסת. ואני מבין אותו, כי אני לאורך כל הקדנציה חשפתי את הכישלונות שלו – חשפתי את הכישלון שלו עם הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל; חשפתי את הכישלון שלו עם הירידה הדרמטית ברמת החיים; חשפתי את הכישלון שלו במאבק ביוקר המחיה; חשפתי את הכישלון שלו עם הגירעונות בתקציב, ששברו את כל השיאים.
“78 מיליארד שקלים יותר ממה ששילמנו בשנת 2022. אין כסף בקופת המדינה. אפשר לתקן את זה.
“אני לא סתם מדבר על 78 מיליארד שקל שהשנה נשלם יותר על החובות שלנו ממה ששילמנו ב-2022. רק החובות זה סדר גודל של תקציב הביטחון לפני המלחמה, כשבשנה הבאה נגיע ל-90 מיליארד שקל.
“אז זה לא הישג, זה גירעון מאוד מאוד גבוה. זה מעל 80 מיליארד שקל. וזה מגדיל עוד יותר, עוד יותר, את החוב הלאומי שלנו.
“אמרנו שגירעון טוב – הקצאות או השקעות – הן כאלה שנותנות פתח, ממסגרות ומעודדות צמיחה. הן מאפשרות לנו חיים ומגדילים את הפריון, שמחת החיים, המשמעות המשותפת, הלכידות והחוסן.
“אנחנו איתכם לגמרי בנושא של הפחתת הגירעון בעת הזו. אנחנו חושבים שזו מטרה מעולה ומצוינת וטוב שאנחנו מגיעים לזה.
“מוגש כאן הערב חוק להעמקת הגירעון של מדינת ישראל. התקציב שהוגש במקור לוועדת הכספים דיבר על 3.9% יעד גירעון; התקציב שהוגש לנו דיבר על 5.2% צמיחה במשק, כאילו אין ולא צפויה מלחמה. התקציב שהוגש לנו דיבר על הוצאות ביטחון חסרות, וכששאלנו איך ייתכן, כשאנחנו צופים עוד סיבוב או עוד הסלמה – למה הנחת היסוד של התקציב היא בט"ש מוגבר, שזה מין איזו שגרה ביטחונית פלוס – לא קיבלנו תשובות.
“ועכשיו הממשלה מביאה 5.1. אבל אני אומר לכם, זה לא ייגמר ב-5.1 – זה ייגמר ב-6, 6.1, 6.2. ואנחנו נהיה בגירעון אדיר, כי עכשיו אנחנו משלמים יותר ריבית ממה ששילמנו – 17 מיליארד שקל, אם אני לא טועה, יותר ריבית, נכון, ולדימיר?
“והינה אנחנו כאן, גברתי היושבת-ראש, ואנחנו מדברים על העמקת הגירעון ב-5.1%, תוספת של 24 מיליארד שקלים לחוב של מדינת ישראל, של אזרחי ישראל; תוספת בנוסף של מיליארד ו-200 מיליון שקלים כל שנה, רק על התוספת בריבית בשנה שאנחנו נשלם, כולנו, על העמקת הבור הזה.
“שר האוצר אמר וגם בכירי משרד האוצר אומרים שהגירעון לא נשאר אותו גרעון. אמר, אמר. אמר את זה. לא נסיים על 3.9, אמר את זה גם לדעתי אתמול, אז אני לא מבין את הטעם גם בדיוני התקציב וגם בדיוני הגירעון.
“אם אתה יכול לתת לנו מבחני אצבע, העמקה של הגרעון בכל 0.1, כמה זה משליך על עלויות הריבית בהנחה שהממשלה לוקחת ריבית?
“את טוענת שהסעיפים של הפחתת הגירעון לא יעמדו בעינם. לפי מה שאני הבנתי מהאוצר, הם יעשו את הכל, כדי שהם כן יעמדו בעינם, לרבות קיצוצים אם יהיה צורך.
“הם דיברו איתנו על 400 מיליון בשנה הראשונה, לעומת חמישה מיליארד הצעד של ריווח מדרגות מס הכנסה. אנחנו לוקחים פה כמה שנים של הלוואות גישור.
“נכנסנו למשרד האוצר כשהיה גירעון של יותר מ-120 מיליארד שקל.
“יש פה איזו הלוואת גישור בכך שאנחנו מגדילים גירעון כי את מס ההכנסה נוריד מיד, כי את השוק צריך להאיץ מיד, כי לאזרחים ששנתיים נכנסו תחת הנטל ותחת האלונקה צריך לתת מיד.
“רק על התוכנית האסונית והמטומטמת שלו לחלוקת סיוע הומניטרי ברצועה על חשבון משלם המיסים, חסכנו קרוב ל-2 מיליארד שקלים. אם זה היה תלוי בשר האוצר, החטופים כנראה עד עכשיו היו נמקים במנהרות, בהנחה שהיו מצליחים לשרוד, המלחמה הייתה נמשכת בעצימות, לפחות, בינונית, והיינו מסיימים, הפלא ופלא, את השנה עם גירעון של לפחות 7%–7.5%, בדיוק, בדיוק, כפי שאני צפיתי בחודש יוני.
“שנת 2024, בעיצומה של מלחמה ארוכה ויקרה, הסתיימה בגירעון של 6.9% – רחוק מאוד מאותו הדו-ספרתי שאתם ניבאתם בחשכה.
“הסיפור הוא הגירעון לשנת 2025. ראשית, 4.7% – הנתון הרשמי – אין מה לחגוג אותו. אין מה לחגוג. הוא מאוד גבוה ומדאיג למדינה בעלת כלכלה מערבית מתקדמת.
“רבותיי, תחזיקו חזק בכיסאות כדי לא ליפול, אבל את שנת 2025 סיימנו בגירעון של 4.7% – נמוך מהיעד שנקבע כאן בחוק, מהתחזיות של הבנקים העולמיים, של בנק ישראל, של משרד האוצר, ובעיקר נמוך בהרבה – נמוך אולי מים המלח – מהיומרה שלכם להבין בכלכלה.
“אז קודם כול, אני רואה גם את שר האוצר וגם את השופרות שלו חוגגים את 4.7%. בוא, 4.7% זה גירעון מפלצתי לכל מדינה מערבית מתוקנת, גם אם חלק מהשנה היא הייתה במלחמה.
“זה נודע לי בדיעבד, וגם הבוקר הוא דיבר עליי – למה ביוני השנה כתבתי שהגירעון בסוף שנה יסתיים ב-7.3%, ובסוף הוא 4.7%. אז קודם כול, אני רואה גם את שר האוצר וגם את השופרות שלו חוגגים את 4.7%. בוא, 4.7% זה גירעון מפלצתי לכל מדינה מערבית מתוקנת, גם אם חלק מהשנה היא הייתה במלחמה.
“אז כך: תקציב 2026 שאושר בסוף השבוע שעבר בממשלה הוא תקציב שנועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות פיסקאלית, לאחר שלוש שנות תקציבי המלחמה. תקרת הגירעון בשנת 2026 תיקבע על 3.9% מהתוצר. במסגרת התקציב, יעובו תקציבי הגופים הביטחוניים באופן משמעותי, על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי ישראל ויכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים לעתיד המדינה.
“אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, איך הממשלה הזאת הביאה אותנו למצב שהמליאה מכונסת היום להגדיל את גירעון תקציב המדינה בעוד 30 מיליארד שקלים? הרי הממשלה הזאת התחילה את דרכה עם עודף תקציבי חסר תקדים שהשאירה לה ממשלת השינוי, של כמעט 10 מיליארד שקלים, והיא הידרדרה לגירעון חסר תקדים, גם שפל מדיני, גם שפל כלכלי וגם שפל חברתי.
“אתה אומר, עכשיו מגדילים את הגירעון ב-30 מיליארד, לא משנה, בפריסה, מעט מאוד בקיצוץ של תקציב 2026 – שכמובן דיברנו על זה שאף אחד לא באמת התחיל לעבוד עליו כי עדיין אין ראש אגף תקציבים וגם כשיהיה ראש אגף תקציבים זה לא באמת משרת אותם פוליטית – אבל אני שם את כל זה בצד.
“בנוסף, במסגרת הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 29), התשפ"ה–2025, מוצע לתקן את מתווה הגירעון שנקבע בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992, ולהגדיל את תקרת הגירעון לשנת 2025 כך שתעמוד על 5.2% מהתוצר המקומי הגולמי במקום 4.9% כיום.
“מגדילים את הגירעון בעוד 0.3%, כלומר, בעוד 6.4 מיליארד שקלים, ואת כל היתר נקבל מקיצוץ עתידי שכבר נגזר על כולנו בתקציב הבא עלינו לטובה בשנה הבאה, שנת 2026, שזה בכלל קצת מוזר – הממשלה בעצם אומרת: אני מגלגלת את זה הלאה, עוד אין תקציב, עוד לא יודעים מה הוא יהיה, אנשי האוצר אפילו לא יודעים ממה נקצץ ואיך נקצץ.
“אשמח לשמוע. פשוט הגירעון התקציבי מלמד שיש בעיה עם המתמטיקה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רק רוצה שתשימו לב שבניגוד למה שכתוב על המסך, הצעת חוק הפחתת הגירעון היא בעצם חוק הגדלת הגירעון, והגבלת ההוצאה זה בעצם הגדלת ההוצאה – רק שנשים את הדברים על השולחן.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התכנסנו כאן לדון בחוק שהשם שלו מטעה. זה לא הפחתת גירעון – זה הגדלת גירעון. פשוט מנסיבות היסטוריות השם הזה נשאר. אבל הממשלה באה להגדיל את הגירעון, ולא להפחית את הגירעון, ובוודאי ובוודאי לקצץ את ההוצאות, שבסופו של דבר כל אזרח ייפגע מזה.
“אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היום הממשלה מבקשת להגדיל את הגירעון בסך של עד 30.8 מיליארדי שקלים. אני חברת כנסת חדשה, הלכתי לבדוק – מה התוכנית שלה? והתשובה היא שאין. אין לממשלה הזאת תוכנית. ובינתיים, הכול פה מתפרק.
“אפילו הכותרת לא תואמת את מה שהממשלה עושה. אז אנחנו מביאים פה העמקה של הגירעון, מדינת ישראל תיכנס ליותר חובות, פותחים שוב ושוב את התקציב. ההתנהלות – אין לתאר אותה.
“אנחנו כולנו כופרים, ובעודנו משלמים על זה, עוד מחייכים ומגדילים את הגירעון. ואגב, רק תיקון, משפט אחרון לשר הבריאות, התיירות, הרווחה, העבודה – לא הממשלה תשלם על הגירעון, אנחנו נשלם על הגירעון.
“העובדה, האמת, היא שגם ב-2023, גם ב-2024 וגם ב-2025 הגירעון היה גבוה מיעד הגירעון שנקבע בתקציב.
“שימו לב לעובדות – ואני מדבר על עובדות בלבד: הגירעון הרשמי בתקציב 2025 עומד כרגע על 4.9%, 102 מיליארדי שקלים.
“אגב, אתמול ראש הממשלה בנאום שלו אמר שהוא מתכוון להביא את כלכלת ישראל לשיאים חדשים, וזה כבר קורה. האומנם? שימו לב לעובדות – ואני מדבר על עובדות בלבד: הגירעון הרשמי בתקציב 2025 עומד כרגע על 4.9%, 102 מיליארדי שקלים.
“חבריי חברי הכנסת, בשנתיים האחרונות הממשלה הזאת הביאה את כלכלת ישראל לשוקת שבורה – חמש הורדות דירוג האשראי, הגירעון שמאיים על היציבות הפיננסית של המשק, צמיחה שלילית לנפש, יוקר המחיה שמשתולל יום אחרי יום, וכתוצאה מכך ירידה חדה ברמת החיים. רק בשבוע שעבר התבשרנו שאחרי בנק ישראל ואחרי קרן המטבע הבין-לאומית גם משרד האוצר חתך את תחזית הצמיחה לשנת 2025 – מ-4.3% ל-3.6% בלבד.
“אני מאתגר אותך לא לדבר על הגירעון. כי על פי מודי'ס הכול בסדר.
“כי אתמול סוף-סוף התקיימה ישיבה אצל ראש הממשלה, ובישיבה היו שר האוצר, שר הביטחון והדרג המקצועי של משרד האוצר, ואז מסתבר שיש חריגה מהתקציב שאושר רק לפני חודשיים בגלל הרחבת הלחימה ברצועת עזה, והחריגה הזאת נאמדת ב-15 מיליארד שקל, לפי הערכות של צה"ל, או 25 מיליארד שקל לפי הערכות של החשב הכללי.
“והטרגדיה הכי גדולה בהיסטוריה של המדינה הזאת קרתה במשמרת שלו, במשמרת שלו כשר אוצר ובמשמרת שלו כשר במשרד הביטחון. במשמרת שלו, מדינת ישראל ספגה חמש הורדות דירוג אשראי; במשמרת שלו, הגענו מעודף תקציבי – אחרי הקדנציה של ממשלת השינוי – לגירעון, שהסתכם בסוף 2024 במעל 200 מיליארד שקל.
“1 מיליארד שקל, כלומר למרות שהגירעון המצטבר ירד, גם בפברואר היה גירעון, והבור התקציבי, החוב הלאומי גדל בעוד 6 מיליארד שקלים.
“מעבר לזה, לפני יומיים פורסם דוח שנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא הכלכלי. זו השנה השנייה שבמדינת ישראל נרשמה צמיחה שלילית לנפש; זו שנה שבמדינת ישראל נרשמה צמיחה שלילית למגזר העסקי; זו שנת שיא של יוקר מחיה למשקי בית, וזו השנה שבמדינת ישראל נרשם הגירעון הכי גבוה במערב, הכי גבוה – 8.3% – אפרופו הוויסקי ששר האוצר הבטיח לי ונעלמו עקבותיו.
“הגירעון שובר שיאי עולם: יוון 0.8%, ספרד 3%-, בריטניה 5.6%-, צרפת 6.1%, ארצות הברית 7.6%, ברזיל 7.9%, ישראל 8.3%, ולא בגלל המלחמה.
“- - הוא כמובן גבוה, כי יש מלחמה וצריך לממן אותה, אבל הרבה יותר נמוך מהתחזיות והציפיות שהיו לנו. כל הזמן הפתענו את עצמנו לטובה בהכנסות המדינה, תוצאה של שוק פועל, שוק עובד – שוק עובד כנראה גם בגלל שהכלכלה חזקה ועשירה ומגוונת, ובגלל שהחברה הישראלית כנראה לא חוששת ממלחמות, והנחישות, האמונה, הציונות, הרוח הגדולה, ולא פחות מזה – היוזמה, החדשנות והיצירתיות של עם ישראל – השוק עובד, וכנראה גם הניהול הנכון שלנו, שבסופו של דבר זוכה לאמון של השחקנים השונים בכלכלה הישראלית.
“גם, אגב, התפרסם גירעון, גאווה – 6.9% גירעון. זה באמת מספר שמישהו מתגאה בו?
“אמרתי לכם את זה יותר מפעם – אם הייתם הולכים ולומדים משר האוצר הקודם אביגדור ליברמן – ואני ישבתי איתו כשר במשרד האוצר: קיבלנו גירעון של 142 מיליארד שקל, בתוך שנה וחצי הצמחנו את המשק, הצמחנו את הכלכלה, הנענו את הכלכלה. עזבנו את המשרד עם יתרה של 12 מיליארד שקל – 12 מיליארד שקל השארנו לכם בתוך התקציב בתוך שנה וחצי, כאשר היינו בגירעון של 142 מיליארד שקל.
“במקביל, במסגרת הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, מוצע לתקן גם את חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992, ולהגדיל את תקרת הגירעון לשנת 2024 כך שתעמוד על 7.7% במקום 6.6% מהתוצר המקומי הגולמי.
“במקביל להגשת הצעת חוק זו, הוגשה הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. להגדלה יש מגבלת הוצאה בהעלאת תקרת הגירעון, והצעת חוק תקציב נוסף לשנת 2024 – הלוואי ונגיע אליו כבר, שיעבור בשעה טובה.
“כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אנחנו מדברים – אומנם השם של הצעת החוק קצת מטעה; מדברים על הפחתת הגירעון, ודווקא ההצעה שמונחת בפנינו היא להגדיל את הגירעון, לא להפחית אותו.
“אבל מכיוון שמדובר בשר האוצר הכושל ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, אז גם בהתערבות הזאת, באופן לא מפתיע הוא הפסיד, ובתקציב הנוסף , מס' שלוש ל-2024, התקציב בעצם קובע יעד גירעון חדש – 7.7%, שזה 1.1% יותר מהיעד הקודם.
“ואתה, שר האוצר, אתה חבר בקבינט, אתה נמצא במקבלי ההחלטות, מגיש ארבע פעמים תקציב מדינה בשנה, ולא מצליח לקלוע פעם אחת ביעד הגירעון.
“נכון להיום בעצם הגירעון של הרשות נמדד רק לפי השנה האחרונה, ואסור לו שיעלה על 2%, כאשר מבחינה פיננסית עדיף לראות את זה כמצטבר בשנים אחרונות, כדי שבסופו של דבר העיר לא תצטרך לצבור כספים ליום או לשנה קשה יותר – כי רשות צריכה להוציא את כל הכסף שבעצם נצבר לטובת האזרחים.
“נדבר קצת על התקציב. בזמן שאזרחי ישראל קורסים כלכלית בגלל יוקר המחיה, הממשלה שלנו עסוקה בעוד פריצת תקציב חסרת תקדים, השלישית במספר בשנת 2024, והפעם 33 מיליארד שקלים.
“אי-אמון כי שר האוצר אמר, אפילו התחייב לבקבוק וויסקי, שהגירעון יהיה 6.6%, אבל אנחנו רואים שהוא כבר עבר את ה-8%, ויכול להיות שיהיה לנו גירעון דו-ספרתי, והעולם, העולם מביע אי-אמון בכלכלת ישראל.
“במקום לקצץ בכספים הקואליציוניים, לסגור משרדים מיותרים ולבצע הסטות בתוך התקציב, בהתאם להמלצות של אגף התקציבים, שר האוצר שוב ושוב בוחר בפוליטיקה זולה על פני טובת הציבור הישראלי. אדוני שר האוצר, אתה מתעקש כי לא מדובר בהגדלת הגירעון ומטעה את חברי הכנסת. בניגוד למה שאמרת, ובטח עוד תגיד אולי בהמשך הדיון, אתם לא ביצעתם את ההתאמה הנדרשת בין תחזית ההכנסות לתחזית הצמיחה – הדבר הכי בסיסי.
“להביא שינויים שבנויים על העמקת הגירעון התקציבי – זה היה אמור להיות אחרי שנה של מלחמה עקובה מדם ברציונל מסוים כדי לשקם את כל אלה שסבלו בישראל מהמלחמה הזאת. שינויים בתקציב היו אמורים להתבצע כדי לעזור ולתמוך גם במפונים מהצפון ומהדרום, כדי להשקיע בשכבות המוחלשות אשר סבלו ועוד יסבלו מהמשך המלחמה הזאת, לעסקים אשר סוגרים את דלתותיהם. אתם יודעים שבצפון 50% מהמסעדות סגרו את הדלתות – חלק לצמיתות, 23% לצמיתות – ולשאר אולי אולי תהיה אפשרות לפתוח בחזרה.
“חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אתמול בוועדת הכספים אנחנו התחלנו את הדיונים על חוק הפחתת הגירעון, שהוא בעצם חוק הגדלת הגירעון.
“אתמול יצאתי מוועדת הכספים מאוד מודאג מכל הנתונים הכספיים שהציגו לנו אנשי המקצוע של משרד האוצר, ואני חושב שאזרחי ישראל צריכים להיות מודאגים.
“אתמול בוועדת הכספים – כי בסוף אנחנו מדברים על הצעת העמקת הגירעון הנוסף – בוועדת הכספים היה חברי חבר הכנסת פורר.
“אנחנו שמענו היום, כאן מהדוכן הזה, שר אוצר שמדבר על החוק שעבר בקריאה ראשונה – חוק של הפחתת הגירעון, כשלמעשה זו הגדלת גירעון – כשהוא למעשה מנותק לגמרי ממה שאומרים לו גם בכירי האוצר, גם בכירי התעשייה הישראלית וגם בכירים של הכלכלה הישראלית.