“דא עקא שאחרי למעלה מ-70 שנה שהתנהלו כאן בארץ, במדינה, בתי חולים בחג הפסח בשקט ובשלווה, אין פרץ ואין יוצא ואין צווחה, ומנהל בית החולים ידע מה לעשות בבית החולים כשמגיע חג הפסח וצריך לשמור שלא יהיה חמץ כדי שהחולים יוכלו להתאשפז כשהם נאלצים להתאשפז ושיוכלו לאכול מתי שהם צריכים לאכול – קפץ עלינו רוגזו של בג"ץ.

“המדינה התנהלה, ואין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה, עד שהגיע בג"ץ, ואמר לו: אפשר להכניס חמץ. רוצים, תלכו לחוקק חוק.

“מנהל בית החולים שמכיר את החולים שלו ויודע במי מדובר, אז הוא היה אומר שלא להכניס חמץ או כן להכניס חמץ, זה לא משנה, זה היה בסמכות מנהל בית החולים. זה מה שהיה וכך חיינו כל הזמן.

“עבור חברי קבוצה זו אכילת חמץ בפסח היא בגדר איסור חמור. לדעתי, יש לשאוף בכל עוז למצוא פתרון לאנשים אלה".