“דא עקא שאחרי למעלה מ-70 שנה שהתנהלו כאן בארץ, במדינה, בתי חולים בחג הפסח בשקט ובשלווה, אין פרץ ואין יוצא ואין צווחה, ומנהל בית החולים ידע מה לעשות בבית החולים כשמגיע חג הפסח וצריך לשמור שלא יהיה חמץ כדי שהחולים יוכלו להתאשפז כשהם נאלצים להתאשפז ושיוכלו לאכול מתי שהם צריכים לאכול – קפץ עלינו רוגזו של בג"ץ.

“המדינה התנהלה, ואין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה, עד שהגיע בג"ץ, ואמר לו: אפשר להכניס חמץ. רוצים, תלכו לחוקק חוק.

“מה הבעיה החוקתית בזה שמסמיכים את מנהל בית החולים בכל מקום בארץ בנושא הזה. רק בבית חולים ששומר כשרות?

“מנהל בית החולים שמכיר את החולים שלו ויודע במי מדובר, אז הוא היה אומר שלא להכניס חמץ או כן להכניס חמץ, זה לא משנה, זה היה בסמכות מנהל בית החולים. זה מה שהיה וכך חיינו כל הזמן.