משה גפני
Moshe Gafni
“הם אומרים אנחנו הולכים לתביעה, כשיכול להיות שנגיע ל-3 מיליארד שקלים ואז יהיה כסף לתת לחוסכים, לאלה שהשקיעו את הכספים.
“מביאים את הנושא של הפנסיות במשרד הביטחון. בסדר, הצבעתי בעד.
“יש פה העברה שהיא עבור ניידות משטרה. ניידות משטרה, שזה דבר שצריך אותו.
“התברר שכל מה שעשו פה, כל העסק הזה, היה רק כדי למנוע מהחרדים לקבל משכורת לגננות או דברים כאלה. זה מה שנעשה.
“יש פנייה של מיפוי ישראל – שיפוץ מרכז המתחם שנפגע במלחמה.
“אני לא יודע את כל את כל ההליך האחרון שהיה, אבל התקיימו פה דיונים קשים על הנושא של סלייס, כאן בוועדה. המציאות היא כאילו המדינה עומדת פה חסרת אונים מול אותם משקיעים שאיבדו את כספם.
“אני אצביע בעד, ברור לחלוטין, אבל תדע שיש פה ויכוח בין שני משרדים מרכזיים, ויכוח שלא נפתר היום וגם לא קודם. זה הדבר המדאיג ביותר.
“אני חושב שזה דבר חמור, אני חושב שזה לא בסדר. אני חושב שהממשלה הבאה צריכה לשנות את סדרי העבודה.
“אם אנחנו מאשרים את זה, אנחנו מאשרים רק למשרד הזה, לא למשרדים אחרים שיש שם עובדים. אם צריך להתאים את השכר, צריך להתאים לכולם.
“העלית את זה שהם צריכים לבדוק את האירוע של אותם שישה, שזה אירוע של ממש שלא מתייחסים אליו באופן ספציפי. אני מציע שתבקש ממנו לבקש מהגורמים הרלוונטיים לתת תשובה.
“באותה הזדמנות צריך לתת גם תשובה מוסמכת יותר לגבי הנושא של הקיצוץ.
“אנחנו מדברים פה על כסף שמציל חיים. מדובר על מיגון של יישובים בצפון. אם החליטו על זה ביוני היה צריך לעשות את זה במהירות המרבית. אם לא להעביר את הכסף ביוני, אז ביולי.
“אני לא מקבל את התהליך הזה שבו בתוך פגרת בחירות מביאים את זה ולא קודם.
“אני אומר, פיקוח פרלמנטרי על העבודה הזאת, גם על הנושא התקציבי וגם על הנושא של מערכת היחסים, שהם יחסי חוץ עם מדינות אחרות, ובאמת לא בכל ישיבה אפשר להגיד את המדינה, ולא בכל ישיבה אפשר להגיד את הפרטים האלה, אבל צריך לעשות את זה.
“זה שהכנסת איננה מפקחת על העבודה, ומגיע לפה איש מאוד נכבד ואומר אני מוכן להגיד לכם, כל אחד בנפרד, אני מוכן להגיד לכם בסוד מה העסקה שאנחנו עושים ואיזה יחסים יש לנו עם מדינות אחרות, זה דבר שהוא חיסרון גדול של הכנסת – שהכנסת לא הקימה באופן פורמלי ועדה או ועדת משנה או לא חשוב מה, שזה התפקיד שלה.
“ועדת המדע עסקה בנושא של חיפושי נפט, ביחסים עם מדינות אחרות ועם דברים אחרים, וכמובן הנושא המרכזי היה התקציב שהיה אמור להיכנס, ונכנס, מחיפושי הנפט וכל מה שנלווה לעניין הזה.
“הוא נושא בעייתי, למה לא הבאתם אותו כבר לפני שלושה, ארבעה, חמישה חודשים לכאן לוועדה, כדי שנקיים דיון לא מהיר?
“א', מדובר על נושא טכני מאוד מאוד משמעותי, יש לגביו דיון ציבורי מאוד משמעותי, אבל גם מדובר על הרבה מאוד כסף. אז זה מביאים אחרי שאין זמן לדיון כפי שצריך? לא צריך להביא את זה באופן מסודר, נורמלי?
“צריך להגיד ליו"ר הכנסת, צריך להקים ועדה או לעשות ועדת משנה.
“אני רק מבקש מאנשי אגף התקציבים, שכל עוד שאני היושב-ראש הזמני, ואני אומר גם בשם היושב-ראש הקבוע, לא לנהל את הוועדה. אנשים רוצים לבוא, להסביר, ואל תגידו להם לא לבוא כי זה לא עולה.
“אנחנו נעסוק היום, בעזרת השם, רק בשינויים בתקציב. אני מבקש להתחיל בפניות 24 עד 25 – משרד התיירות – תכנון, פיצויים לבתי המלון, כל הדברים שנמצאים בפנייה הזאת.
“אני הייתי בחוק יסוד: חופש העיסוק, שזה היה נושא שיש לו כמובן השלכה כלכלית, שזה נושא שברור לחלוטין שהיה בעצם צריך לבוא ולומר שיכולה להיות התנגשות בין חוק היסוד הזה לבין אנשים שעובדים בנמל או באיזשהו מקום.
“מצאתי לנכון שצריך לעשות את זה כחוק יסוד, כמו שיש בחוקי יסוד רבים אחרים.
“חוק-יסוד: לימוד התורה, שהשאלה הכלכלית בו כמעט לא קיימת.
“הדבר היחיד שהיה בעם היהודי ויש בעם היהודי יותר מאשר בכל מקום אחר, או בכל עם אחר, זה לימוד התורה. לימוד התורה העמיד את העם היהודי בכל מקום שהוא היה בעולם.
“מה פתאום פה מתחיל דיון: כמה זה נוגע למשרדי ממשלה. לא שאלו את זה בחוקי-יסוד אחרים.
“אני סבור שתהיה זילות בלימוד התורה, בערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה, שזה מה שמחזיק אותנו כעם.
“אני חושב שאין אדם יהודי במדינת ישראל – אני חושב שגם מי שלא יהודי והוא מעריך את מה שיש בעם היהודי – הוא רוצה שיהיה חוק-יסוד לימוד תורה, בין יתר הדברים, בחוקי-היסוד.
“מכיוון שראש הממשלה אומר, ועושה, שמי שלומד תורה ותורתו אומנותו, הוא צריך להמשיך ללמוד.
“די. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד, חוקקו את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בוועדת החוקה.
“אבל יתרה מכך, בחוק-יסוד: חופש העיסוק, שהוא נושא כלכלי, לא הייתה שאלה.
“הוא בא לנציגים שלנו אז בכנסת, והוא אמר – הם באו, שניהם – ואמרו: אנחנו סבורים שלימוד התורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל, ואנחנו רוצים לתקצב את הישיבות ב-100%.
“ברבות השנים התחיל להיות מצב כזה שבו יכולים לעבור ברחוב, ומי שלומד תורה, שזאת העבירה שלו, יכניסו אותו למעצר. זה מה שיכול לקרות היום במדינת ישראל. אני סבור שתהיה זילות בלימוד התורה, בערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה, שזה מה שמחזיק אותנו כעם.
“לא שאלו את זה בחוקי-יסוד אחרים. אני באמת הצבעתי נגד.
“ברבות השנים התחיל להיות מצב כזה שבו יכולים לעבור ברחוב, ומי שלומד תורה, שזאת העבירה שלו, יכניסו אותו למעצר. זה מה שיכול לקרות היום במדינת ישראל.
“לא שאלו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מה יותר מחוק כזה שהוא חוק-יסוד. אף אחד לא בא לשאול כמה כסף זה יעלה, ולכמה משרדים תהיה נגישות מחוק-היסוד הזה לדברים שהמשרד מטפל בהם.
“לכן, אדוני היושב-ראש, אני מביא את חוק-היסוד הזה לקריאה ראשונה. ואני מבקש, מכיוון שחברי הכנסת הם אנשים שיש להם שכל ומבינים את מה שקורה, אז אני בטוח שהם יצביעו בעד.
“אני מכיר את זה מתוך עבודה שעבדתי בעניין הזה בוועדת הכספים. אני חושב שזה יכול להיות כתם על המדינה. חלקים כאלה נייבא מטורקיה? המפעל ייסגר. הרי זה התוצאה.
“פה אין חוק מעומעם, יש חוק שמדבר על ערך לימוד התורה במדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית. יש ערך שנמצא בחוק יסוד של לימוד תורה.
“אני הייתי בחקיקת שני חוקי היסוד. היה פי אלף יותר מעומעם. אני טענתי את זה בוועדת החוקה ב-1992, נדמה לי, מתי שחוקקו את שני חוקי היסוד.
“למשל, הנושא של מעון. מעון נוגע לילד תינוק או לילד קטן ולאימא שיוצאת לעבוד. על זה מדובר. לא מדברים על אישה של לבדוק בדיוק מי בעלה, מי בן זוגה. על זה מדובר.
“והמציאות הזאת היא מציאות, אין דבר כזה שהתורה תאפשר, לא לימוד תורה ולא התורה עצמה שתאפשר אפליה על רקע עדתי. אין מציאות כזאת. מי שעושה את זה עובר על מצוות התורה.
“אחד מהדברים שהגיעו זה היה בג"ץ, שמעולם, מעולם הוא לא נתן סעד לנושא חרדי, הוא תמיד הלך נגד.
“לימוד התורה יהיה במדינת ישראל ערך שאחרי זה נעשה את החשבון על מה שאנחנו מדברים, אבל שלימוד תורה היום נחשב לאסקופה נדרסת.
“והמציאות הייתה והמציאות הייתה מציאות שבה בין יתר הדברים קבע בן גוריון, מספר האוכלוסייה שהייתה אוכלוסייה קטנה באותה תקופה בארץ ישראל, הוא קבע שמי שלומד תורה, ותורתו אומנותו, מקבל דחיית שחרור.
“העובדות הן שהיה סיכום עם בן גוריון על כמה דברים שהם סטטוס קוו של הנושאים שעומדים על סדר-יומה הציבורי של מדינת ישראל, שיש בה את הנגישות בין הציבור החרדי בעיקר לבין הציבור שאיננו דתי.
“וכשזה קרה, מה שקרה לציבור החרדי במהלך הקדנציה הזאת, זה פשוט לא ייאמן בכל נושא.
“שהיום זה מתקבל כאילו זה דבר ריק מכל תוכן. מי שלומד תורה בכלל נחשב לשום דבר.
“מה שכותבים על זה בעיתונים, ומה שמדברים על זה חלק מחברי הכנסת, לא כולם, מה שמדברים על לימוד תורה, אני מוצא לנכון, ואני שמח שיש רבים שתומכים בזה, שלימוד תורה יש לו ערך. ערך בסיסי, שיש לו חוק יסוד.
“למה עכשיו - עכשיו, מכיוון שמה שהיה בזמן בן גוריון ומה שקרה היום, היה מהפך של ההתייחסות ל - בזמן בן גוריון לימוד התורה היה ערך.