“נדב שאל אותנו בגרון חנוק: מה נעשה ביום שיהיו כאן מאות הרוגים ואלפי חיילים שיחזרו משדה הקרב? מי ידאג להם? מי ייתן להם את המענה בעת הצורך?

“אנחנו נמצאים בצונאמי של בריאות נפש, ואם לא תהיה התערבות טיפולית, המחיר ילווה את החברה בעוד שנים רבות.

“1,500 חיילים פונים היום מדי חודש לאגף השיקום. יש שם רק 150 עובדים סוציאליים, 150 אנשים שאמורים לשמוע את הסיפורים, את הכאב, ולתת מענה – זה לא באמת אפשרי.

“ואותם גיבורי על שנלחמים ברצועה והם חוזרים, והם צריכים את הטיפול הנפשי, הם רוצים שאגף השיקום יכיר בהם, ואז הם שוב פעם צריכים להילחם, הפעם במדינה, ולא לטובת המדינה.